הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי מאפשר לחייבים שסכום חובותיהם גדול מסך הכנסותיהם לשלם במרוכז את גובה החוב עד לקבלת הפטר מהמשך התשלום תוך 4 שנים ויציאה לדרך כלכלית חדשה ונקייה. במאמר זה נסקור את הרציונל מאחורי ההליך, השלבים בדרך וגם את ההשלכות שיש לקחת בחשבון:
צבירת חובות כשגרת חיים
אפשר להצביע על מניעים רבים לצבירת חובות בקרב יחידים וחברות: תכנון כלכלי לקוי, ניהול אורח חיים בזבזני, הימנעות מתשלום חוב ולעתים גם היקלעות לסיטואציות כלכליות מורכבות שבמסגרתן גם אנשים נורמטיביים ושומרי חוק עשויים לאבד נכסים משמעותיים ולהיקלע לחובות.
סיבות אלו מובילות חייבים להשתלב בהליך חדלות פירעון
הליך שנכנס לתוקף בשנת 2018 והחליף את הליך פשיטת רגל המיתולוגי. בהשוואה לפשיטת הרגל, הליכי חדלות הפירעון ושיקום כלכלי נבנו כך שהם יעברו דרך מסלול קצר יותר, יעיל יותר וחשוב לא פחוות – גם נטול קלון על עברם הכלכלי של אנשים כפרטיים וכעסקים.
מטרת הליך חדלת הפירעון היא להגיע כמה שיותר מוקדם בתוך התהליך להסדר כלשהו. בין אם מדובר בהסדר נושים ובין אם בתוכנית פירעון שכוללת צו פתיחת הליכים, השתתפות במסלול לשיקום כלכלי שנועד לתקן את דרך ההתנהלות הלקויה וקבלת הפטר בסיום הדרך.
למי מתאים הליך חדלות פירעון?
כאמור, מדובר בפקודה שמחליפה את פקודת פשיטת הרגל אך דומה לה מבחינת אופן ההתאמה לחייבים: היקלעות למצב שבו אדם או חברה מתקשים להיפרע מחובותיהם כך שהצבירה שלהם יחד עם ריביות שונות הולכים ותופחים, עד כדי מצב של קריסה כלכלית.
כאשר לא ניתן עוד להתמודד עם פערים בין ההכנסות לחובות/ ההוצאות השונות, ניתן להגיש בקשה לחדלות פירעון ושיקום כלכלי. אם הבקשה תאושר, היא תועבר לניהול במערכת הוצאה לפועל (לחייבים שסכום חובותיהם הכולל עומד על פחות מ-149,559.6 ₪) או לממונה על הליכי חדלות פירעון במערכת המשפטית (לחייבים שסכום חובותיהם עומד על יותר מ-149,559.6 ₪).
הרציונל שמאחורי התוכנית
אנשים שהוגדרו בעבר כפושטי רגל נחשבו מבחינה תדמיתית כאנשים שסובלים מפגם מוסרי ונאלצו לסבול מכתם שגרע מיכולתם להשתלב כראוי מבחינה כלכלית, אחרי שגם במסגרת ההליך עצמו הם נאלצו להתמודד עם השקפה דומה מצד המערכת והנושים בפרט.
לאלו צריך להוסיף גם את הסרבול והבירוקרטיה שעטפו את ההליך בקשיים רבים וגרמו לכך שחייבים רבים התעכבו משמעותית עד לקבלת ההפטר, מה שיצר עומס אדיר על המערכת ועל קושי להתמודד עם כמות חייבים הולכת וגדלה שנמצאת בחובות למשק, שלא הוסדרו במשך שנים.
הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי מכיל שלוש מטרות מרכזיות:
- לדאוג לשיקום כלכלי של החייבים והשבתם למסלול כלכלי כמה שיותר תקין
- להגדיל את סכומי החובות שהנושים יקבלו
- לקצר ככל האפשר הליכים ובירוקרטיה
מה חשוב לדעת לפני שמבקשים להפוך לחדלי פירעון?
חייבים רבים מזהים בתוכנית הליך חדלות פירעון את נקודת המפלט מחיים "מהיד לפה" ואת האפשרות להתחיל מחדש תוך 4 שנים ללא מוניטין עבר שמקשה עליהם בהתנהלות כלכלית בעתיד וללא חובות מאותו עבר. אלא שצריך להדגיש את הדבר החשוב הבא: מדובר בהליך שאינו מתאים לכולם!
הליך חדלות פירעון אמנם מכניס להקפאת הליכים את כל הגבייה המנוהלת כרגע כלפי החייב אך מצריך ממנו עמידה בסנקציות רבות, ביניהן עיכוב יציאה מהארץ, איסור שימוש בכרטיסי אשראי, הפיכה לבעל חשבון מוגבל בבנק (אין אפשרות לצ'קים או מסגרת אשראי) וכן איסור על פתיחת עסק או תאגיד למעט בכפוף לאישור מצד הנאמן ובית המשפט.
שיתוף הפעולה הנחוץ בחדלות פיערון
בנוסף, הליך חדלות פירעון דורש מידה מקסימלית של שיתוף פעולה. כל חדל פירעון מפוקח מקרוב על ידי נאמן – עורך דין במינוי בית המשפט שמנהל את קופת חדלות הפירעון שאליה משלם החייב סכום חודשי בהתאם לצו פתיחת ההליכים שקיבל ואחראי לפקח עליה, על התנהלותו בתום לב של החייב ועל חלוקה ממנה לנושים.
אחת ממטרותיו המרכזיות של הנאמן היא להפקיע סכומים ורכוש מהחייב כמה שיותר מהר כדי לשלם את חובותיו ולכן סביר שאם לחייב יש נכסים כמו דירות מגורים, לא יהיה מנוס מלהפקיע גם אותן.
נימנע כעת מלהיכנס לנושא זה בצורה נקודתית, אך נדגיש שסמכויות הנאמן רבות וככל שהחייב לא משתף עמו פעולה, לא משלם את חובותיו במועד ובסכום שנקבעו ואף פועל בחוסר תום לב ומנצל את ההליך, הנאמן ידווח על כך והדבר עשוי לעלות בסירוב להעניק לחייב הפטר ובביטול מוחלט של ההליך.
כמו כן, ישנה גם החובה להשתתף בסדנה, קורס או תוכנית לשיקום כלכלי בהתאם להמלצות הנאמן ונסיבות צבירת החובות, כאשר רק בסיומם תיבחן האפשרות לקבל הפטר ויציאה לדרך חדשה.
שלבי הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי
שלב ראשון
אדם שהגיש בקשה לכונס הרשמי יקבל אישור והודעת עדכון לגבי ניתוב התיק ע"פ סכום החוב – האם לממונה לחדלות פירעון או להוצאה לפועל. נציין שהגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה בסך 1,600 שקלים.
שלב שני
בתוך 30 ימים מהודעת ניתוב התיק תתקבל הודעה על פתיחת הליך וקבלת צו פתיחת הליכים. צו זה מצהיר רשמית על כניסה להליך חדלות פירעון על גובה התשלום החודשי הנדרש בו ומועד התשלום. כמו כן, הצו מהווה הקפאה מיידית של כל הליכי הגבייה נגד החייב וכניסה לתקופת הביניים, בה יש לדווח על הכנסות והוצאות ולפעול בהתאם לסנקציות שפירטנו לגביהן קודם.
שלב שלישי
תקופת הביניים נמשכת לרוב כ-9 חודשים ובמסגרתה נדרשת עמידה מוחלטת בכל מגבלה ותנאי במסגרת התוכנית. כמו כן, זהו השלב שבו יש לשתף פעולה עם כל גורם בהליך ולפעול בהתאם לכל החלטה משפטית.
במהלך פרק זמן זה יגישו הנושים תביעות חוב פתוחות לנאמן. הנאמן עצמו יחקור את כל הנסיבות שהובילו לחדלות הפירעון ויאפיין את נכסיו כדי להיפרע מהם. הוא אחראי לדווח לממונה על כל ממצא שיחשוף. בסיום הבדיקות של החייב ושל תביעות החוב שהוגשו, תגובש תוכנית לשיקום כלכלי שהנאמן יגיש לבית המשפט.
שלב רביעי
בית המשפט יקיים דיון שיקבע האם יינתן צו לשיקום כלכלי או שההליך יבוטל מסיבה כלשהי. אם ניתן צו שבו מפורטת תוכנית השיקום, הוא יגדיר את כל הוראותיה ותנאיה לרבות כל החובות שמהם החייב יקבל הפטר בסיום השיקום.
במקרים חריגים שבהם יכולת ההשתכרות לא מכסה את צרכי המחייה הבסיסיים של החייב כך שאין צורך בהמשך הליך חדלות פירעון, הוא יבוטל לאלתר ויתקבל הפטר ללא שיקום כלכלי.
שלב חמישי
מתן צו השיקום הכלכלי מבטא את פרק הזמן הארוך ביותר בהליך, שיימשך כשלוש שנים. בתקופה זו החייב יצטרך לשלם את הסכום שנפסק עד לקבלת הפטר ממנו, להפקיע כל נכס שהוחלט לממש ולעמוד בכל תנאי שהוצב לו.
אם יעמוד בתנאי התוכנית כראוי וידווח כנדרש לממונה אחת לתקופה, הדבר יאפשר לנאמן להגיש את המלצתו למתן הפטר ויוחלט אם לבטל את צו פתיחת ההליכים שמהווה את סיום ההליך.
חשיבותו של עורך דין חדלות פירעון
גם אם הליך חדלות פירעון נועד להתייעל ולהפוך לידידותי יותר לחייבים והנושים שלהם, הוא עדיין מורכב ועתיר אתגרים שצריך להתייחס אליהם כבר משלב הגשת הבקשה. מכיוון שלחייבים עומדות אפשרויות נוספות להסדיר חובות, חשוב שכל אחת מהן תיבחן בעין מקצועית ותהיה מלווה בייצוג משפטי לאורך הדרך.
משרד עו"ד מזור קנפו ושות' מתמחה בליווי וייצוג בהליכי חדלות פירעון, לרבות מתן ייעוץ לחייבים בנוגע לדרכי הפעולה המתאימות ושמירה על כל זכויותיהם. להתייעצות בנושא צרו קשר ונסייע לכם במסירות ומקצועיות.
הליך חדלות פירעון נועד למצבים בהם לחייבים יש חובות הולכים וגדלים, כאשר החייבים אינם מצליחים לעמוד בזמני פירעון ההלוואות שלקחו. במסגרת ההליך, מוקמת קופה מרכזית שאליו מוזרמים כספי החייב ומשולמים לנושים במשך מספר שנים, ולאחר מכן החייב מקבל הפטר – שפוטר את החייב מתשלום יתרת חובותיו.
הליך חדלות הפירעון זהו ההליך שהחליף את הליך פשיטת הרגל, כאשר בשנת 2018 נחקק חוק "חדלות פירעון ושיקום כלכלי". שני ההליכים מתנהלים בצורה דומה, אם כי הליך חדלות הפירעון הוא מודרני יותר ונועד על מנת לשקם את החייב ולסייע לו לפתוח בדרך כלכלית חדשה.
את הבקשה להליך חדלות פירעון יכול להגיש אדם יחיד או חברה, שלהם חובות הולכים וגדלים שאין להם דרך מעשית לשלם ולעמוד בסד הזמנים שהוקצב להם לתשלום החובות. אם החוב עומד על למעלה מ- 149,559 ₪ הבקשה תנוהל ע"י הממונה על הליכי חדלות פירעון, ואם החוב פחות מכך היא תנוהל ע"י ההוצאה לפועל.
כן. על מנת שתוגשם מטרתו של ההליך באופן היעיל ביותר, מוטלות סנקציות על החייב: כדוגמת עיכוב יציאה מהארץ, איסור פתיחת עסק או תאגיד חדשים (אלא באישור הנאמן ובאישור בית המשפט), איסור שימוש בכרטיסי אשראי וכן הפיכת חשבון הבנק של החייב למוגבל.