מזונות בהליך חדלות פירעון

ככלל בית המשפט או בית הדין אשר מוסמך לקבוע אם ישנה חובה בתשלום של דמי מזונות, מה גובה דמי המזונות שיש לשלם, הוא בית המשפט לענייני משפחה או לחלופין בית הדין הרבני או השרעי (הדין המוסלמי).

מי מוסמך לקבוע מזונות?

הסמכות לבית המשפט לענייני משפחה נקבעת בהתאם לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 ותקנותיו, לרבות סדרי הדין. בעניינים אלו של מזונות, לבתי המשפט לענייני משפחה סמכות נרחבת. במקביל לבתי המשפט לענייני משפחה יש לנו בישראל גם את בתי הדין שפועלים בנושאי אישות, וזאת מכוח פקודה מנדטורית (כלומר עוד מתקופת המנדט הבריטי). המקור החוקי היום הוא דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922 עד 1947.

 

מזונות וחדלות פירעון – מה עושים?

אך מה קורה שבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין פוסקים למשל תשלום מזונות בסך של 7,000 ₪ לאדם אשר נכנס להליך של חדלות פירעון, ואותו אדם אינו יכול עוד לעמוד בתשלומים השוטפים של תשלום דמי מזונות?

תחילה, אדם אשר נפסק לזכותו קבלת תשלום מזונות (ילד או בן זוג של החייב) יקבל הודעה כי נגד החייב נפתח הליך חדלות פירעון, ועל הזכאים לתשלום המזונות להגיש את זכאותם (לרוב פסק הדין מבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרלוונטי) כדי להוכיח את זכאותם זו.

כעת יש מספר סוגיות ושאלות שיש לבחון כדי לסווג את חוב המזונות ביחס לשאר חובותיו של החייב. ראשית בוחנים אם מדובר בחוב מזונות שנוצר לפני שניתן נגד החייב צו לפתיחת הליכים, או רק לאחריו. לשם כך נכיר את המושג חוב עבר.

באופן כללי, חוב עבר הוא חוב שהנושים יכולים לתבוע אותו, כלומר חוב ׳בר תביעה׳, בהליך חדלות פירעון. כלומר, כאשר חוב מסווג כחוב עבר, הוא מקבל ׳מעמד מיוחד׳ וזהו חוב שתשלומו יהיה עדיף על פני חובות לנושים אחרים (מכונה גם דין קדימה, כלומר שהוא קודם לחובות אחרים). לכן ככלל, החייב יהיה חייב בתשלום גובה דמי מזונות בהתאם לסכום המזונות שהיה חייב עוד לפני מתן הצו לפתיחת הליכים נגדו.

אם נודע לנאמן על הליכי חדלות הפירעון כי החייב חב בתשלום דמי מזונות רק לאחר פתיחת ההליך, אז הנאמן הוא זה שיפנה לבית המשפט הרלוונטי ביחס לסכום אותו יש לקצוב לזכאים לקבלת תשלום דמי המזונות.

 

שינוי גובה תשלום דמי המזונות

החיים הם דינאמיים. גם גובה תשלום דמי המזונות שנקבעו לפני שניתן צו לפתיחת הליכים נגד החייב הם ברי שינוי. בין אם זה שינוי נסיבות שקשורות בזכאים לקבלת דמי המזונות (למשל הילדים כבר אינם סמוכים על שלוחן החייב), ובין אם השתנתה המציאות הכלכלית של החייב, באופן כזה שאם ימשיך לשלם את גובה המזונות כפי שנפסקו נגדו מלכתחילה, הוא פשוט יקרוס כלכלית.

 

דרך לשנות את גובה התשלום

כדי לשנות את גובה תשלום דמי המזונות לחייב בהליך חדלות פירעון, ניתן לפעול בשתי דרכים. האחת, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין שפסק את המזונות במקור. להבדיל מפסקי דין אחרים שלא ניתן לחזור ולפתוח בבית המשפט את התיק מחדש, בפסיקה של מזונות, ככל שנסיבות השתנו בצורה שמצדיקה זאת, ניתן לפנות לבית המשפט שפסק אודות המזונות במקור, כדי שזה יעריך מחדש את תשלום המזונות.

עמד על כך בית המשפט העליון מפי כב' הש' ע. פוגלמן בבע"מ 395/16 – פלוני נ' פלונית, (2016), שם קבע השופט כי "פסיקת מזונות לעולם אינה סופית, והיא תלויה בשינויים בנסיבות החיים… ברי כי ככל שלאחר מתן פסק הדין יסבור המבקש כי השתנו הנסיבות במידה המצדיקה בחינה מחדש של דמי המזונות, פתוחה לפניו הדרך שבדין.״

 

דרך נוספת לשינוי סכום המזונות

הדרך הנוספת בה ניתן לפעול ביחס לשינוי תשלום גובה דמי המזונות לחייב בהליך חדלות פירעון (ניתן לפעול בשתי הדרכים גם במקביל) היא לפנות בבקשה מתאימה לבית משפט של חדלות פירעון  מוסמך, במטרה להפחית מסכום התשלום של דמי המזונות. הרציונל לכך הוא שבית המשפט לחדלות פירעון ממילא מקבל את כל הנתונים על האדם שחייב כספים וכי הוא מסתכל בכובע אחר במטרה לשקם אותו.

רציונל נוסף בהקשר זה הוא שאותו חייב לא יהיה מסוגל לשלם על הגשת תביעה מחודשת לבית משפט לענייני משפחה בנוגע לבחינה מחודשת של תשלום דמי מזונות (מדובר בהגשת תביעה שעשויה להיות יקרה – במיוחד עבור מי שנמצאים בהליך חדלות פירעון). הדרך לעשות צעד זה  היא להגיש בקשה לפסיקת מזונות קצובים לפי סעיף 179 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי:

" 179. (א)  היה ליחיד חוב מזונות שהוא חייב בו על פי פסק דין ושזמן פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים, יחולו הוראות אלה:

(2)   עם מינויו, יפנה הנאמן לבית המשפט בבקשה שיורה כי לאדם הזכאי למזונות יוקצב סכום שישולם לו, מעת לעת, מהכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה, עד לסיום תקופת התשלומים ואם ניתן לו הפטר לאלתר – עד למועד מתן ההפטר בצו לשיקום כלכלי.

על פי פסיקת בית המשפט העליון, גם החייב עצמו רשאי להגיש את הבקשה לקציבת המזונות. בית המשפט מכיר במומחיות הרבה והייחודית של בית המשפט לחדלות פירעון, ועל כן הוא מעניק לו שיקול דעת וסמכות רחבה גם בכל הנוגע לעניינים של קציבת מזונות. ברע"א 5106/09 סיסו נ' הכונס הרשמי (06.10.2009), נקבע שבית המשפט של פשיטת הרגל הוא הפורום השיפוטי הנכון לאזן בין האינטרסים של כלל נושי החייב לבין האינטרס של הזכאי למזונות, והכל תוך התחשבות אף באינטרס של החייב עצמו (בדומה לבית המשפט לחדלות פירעון, גם רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע וכן רשאי להקציב את סכום המזונות שחייב נדרש לשלם).

מזונות בהליך חדלות פירעון

צריך לזכור שגם אם בית משפט בתיק חדלות הפירעון פוסק דמי מזונות קצובים, הדבר לא מבטל את פסק הדין המקורי. כלומר אם בפס"ד המקורי בית משפט לענייני משפחה פסק סך של 7,000 ₪ ובית משפט של חדלות הפירעון פסק 2,000 ₪, אז ההפרש (5,000 ₪) לא נמחק אלא כאשר תקבלו הפטר מהחובות (בסוף ההליך) הזכאים למזונות יוכלו לתבוע רטרואקטיבית את ההפרש. חוב המזונות הוא חוב שנתפס בעיני המחוקק כחוב בעל חשיבות גבוהה. בסעיף 234 לחוק חדלות פירעון נקבע דין הקדימה (הסדר שבו יש לפרוע) את חובות העבר. חוב מזונות נמצא במקום השלישי, מיד לאחר חוב בשל שכר עבודה וחובות שקשורים בתשלומי מיסים וביטוח לאומי.

באופן כללי, דרך המלך היא הגשת תביעה לבית משפט לענייני משפחה לשנות את דמי המזונות הקבועים אך במקרים בהם אין יכולת ליחיד לעשות כן, ניתן לבקש לקצוב סכום מזונות נמוך בבית משפט של חדלות הפירעון.

אנו ממליצים לעבור את הליך חדלות הפירעון בליווי של עורכי דין המתמחים בהליך. לרוב מדובר בהליך מורכב הכולל שלבים רבים ואפשרויות פעולה רבות, וללא ייצוג עשוי החייב למצוא עצמו בבור כלכלי כבד עוד יותר. בסיוע של עורכי הדין ניתן למצות את ההליך על הצד הטוב ביותר, כך שיוכל החייב באמת ובתמים לצאת לדרך כלכלית חדשה.