fbpx

הזכות לחיים בכבוד לילדים של החייב

בשנים האחרונות תפקידה של ההוצאה לפועל השתנה מהותית. מרשות שנועדה ׳להעניש׳ את החייב, ולהוות כלי שרת בידי הנושים כדי להשיב את חובותיהם, הפכה רשות זו לאמצעי לחנך מחדש את החייבים לחיים כלכליים נבונים יותר.

לשינוי זה הייתה משמעות חיובית עבור החברה הישראלית. חייבים רבים זכו להפטר, כאשר בשלב קודם נבחנת חלוקה נבונה של תשלומי החוב בהתאם להכנסות של המשפחה והוצאותיה. הנושים, מצידם, זכו לכיסוי של חלק מהחוב, תוך הצבת הנושים הפרטיים בסדר עדיפות גבוה יותר מנושים מוסדיים כמו בנקים, חברות גדולות ואף מוסדות ממשלתיים.

אך יש נושא אחד שעוד לפני הרפורמה זכה להתייחסות מיוחדת: איכות חייהם של ילדי החייבים. כאשר משפחה נקלעת לחוב והעיקולים מתחילים להצטבר, הילדים, שנשענים למחייתם על הכנסות ההורים, נאלצו לסבול רעב, להגיע לבתי־הספר עם בגדים ישנים או מרופטים, וכן לא יכלו הילדים להשתתף בפעילויות בית ספריות בתשלום יחד עם חבריהם לכיתה. רשמי ההוצאה לפועל הבחינו כי בחישוב החזרי החוב יש להתייחס גם לזכויותיהם של הילדים לחיים בכבוד, ולכן יש להטיל על החייבים הסדרי תשלום שיאפשרו להם לקיים את משפחתם כראוי.

הזכות לחיים בכבוד לילדים של החייב

 

הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

ננסה להמחיש את יחס בית המשפט לנושא בהדגמה מפסק הדין של שופט שהתייחס בכובד ראש להוצאות המוטלות על הורים לילדים, קל וחומר על משפחה לילדים עם צרכים מיוחדים.

במקרה הנסקר מדובר בשופט עודד מאור, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שהעניק סעד של הפטר לזוג, שהינם הורים לקטינים, מכל החובות שלהם שנוצרו לפני מועד צווי הכינוס שניתנו בעניינם.

זוג הורים פתחו באמצעות עורך הדין שלהם בהליך פשיטת רגל. חשוב לציין כי נכון למועד פסק הדין יש להם 8 ילדים מתוכם 7 ילדים קטינים שסמוכים על שולחנם ובמילים פשוטות יותר נשענים על הפרנסה של הוריהם.

ההורים הינם בשנות ה-40 לחייהם, משפחה נורמטיבית אשר נאבקת באופן יומיומי להתקיים בכבוד.

לא רק זה אלא שחלק מילדיהם בעלי צרכים מיוחדים, דבר הדורש תשומת לב מיוחדת ותקציב גדול אף יותר.

"מן המוסכמות היא שהליך פשיטת הרגל הוא הליך דיוני שמטרתו העיקרית הוא לרכז ולכנס את כלל נכסי החייב ולחלקם בין הנושים באופן שוויוני מחד, ומנגד לשמור על זכויות החייב וליתן לו הפטר מחובותיו " ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197 (2003).

ככל שניתן להציל עסק מהתמוטטות יש לחתור לכך בזהירות ובאחריות אך תוך תעוזה ותושייה. ככל שמתאפשר חיסולו ההכרחי של עסק תוך כדי ניהולו כעסק פעיל חי ותוסס על-ידי המפרק, הנאמן, כונס הנכסים, וזאת בהשגחת בית המשפט ובהדרכתו, כן ייטב לנושים ולמשתתפים בחברה או לפושט הרגל כפרט. בעשייה כזו מממשים את תכלית החוק. בגישה האמורה, ככל שרק תהיה ישימה, בנסיבות המקרה, מקדמים תוצאה צודקת", ראו: ע"א 673/87 יחזקאל סלאח נ' דורון כוכבי מפרק פרץ את איסר חברה לבנין והשקעות בע"מ, פ"ד מג (3) 57 בפסקה 21 לפסק הדין.

עם הזמן והשנים, אותן רוחות של שיקום והבראה הנושבות על תאגידים, החלו לנשב גם לעבר הליכי חדלות פירעון של יחיד, תוך שימת הדגש על הצורך "לשקם" את החייב, או ליתר דיוק, נכון יהיה לומר, להציל יחיד מקריסתו הכלכלית

 

צדק חברתי אמיתי מתייחס לשוויון בין האזרחים ללא קשר למצבם הכלכלי

שופטים הפועלים להשיב את חובם של נושים מתייחסים פעמים רבות לנושא השוויון החברתי, ותפקידו של השופט לאזן בין צרכיו של הנושה הגובה את חובותיו לזכויותיו של החייב ובני משפחתו.

בפסק הדין המובא מטה, השופט הדגיש את המשמעות שיש לקיום בכבוד ליצירת מרקם חברתי איתן, שבו כל אינדיבידואל מקבל את ההזדמנות להפוך לבוגר יצרני התורם לחברה.

הוא מבהיר כי אדם שחי בעוני, עשוי לגרום לאורח החיים הזה לעבור גם לדור הבא. אך, אם פועלים בצורה הוגנת כלפי אותו חייב, ילדיו יכולים לקבל את ההזדמנות לחינוך נאות ובבוא היום הם יוכלו לעבוד, להקים עסקים, לשלם מיסים ולהיות בעל יציבות כלכלית ואף מעבר לכך, ובפרט להיות חלק בלתי נפרד מחברה יציבה שכל חלק בה תורם כפי יכולתו.

כבוד השופט א' לוין בבג"ץ 366/03 עמותת מחויבות לשלום ולצדק חברתי נ' שר האוצר, פ"ד ס (3) 424, קבע כי ״אסור שזכויות האדם ישמשו רק את האדם השבע, צריך שכל אדם יהיה שבע, כדי שיוכל ליהנות, למעשה ולא רק להלכה, מזכויות האדם' … חירות אמיתית – הכוללת אף את החירות ממחסור – אינה אפשרית בלעדיה; … הזכות לקיום אנושי בכבוד אינה מעוגנת אך במשפטנו הפנימי. היא מוכרת אף בדין הבינלאומי, שם היא מוגדרת כזכות ל'רמת חיים נאותה'…

…כשלעצמי, ומבלי שאדרש לתחום את גבולותיה המדויקים של הזכות, אני סבור כי תכליותיה של ההגנה עליה מובילות למסקנה כי זכות זו כוללת את הזכות לתנאי-מחייה נאותים, וכי מטרתה אינה אך להבטיח את האדם ממחסור קיומי בלתי-נסבל, כטענת המשיבים. הזכות לתנאי-מחיה בסיסיים ולסיפוק צרכים חיוניים, ובהם קורת-גג, לבוש ומזון כלולים, כמובן, בהגנה המוענקת לזכות לקיום אנושי בכבוד, אך אין לומר כי היא מוגבלת באלה.״

דומה לכך אמרה במשפט העברי בדברי הנביא ישעיה: 'הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי-תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם' (ישעיה, נח, ז).

 

כבוד השופט עודד מאור האיר את הסוגיה בזווית מיוחדת, שכן קודם לכן לא הסתכלו דרך הילדים והזכויות של הקטין לחיים בכבוד. עם זאת, מדובר בזכות חשובה ועצמאית אשר עומדת כשלעצמה.

הזכות מעוגנת בזכות הכללית הקבועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וכן בהוראות האמנה הבינלאומיות לזכויות הילד.

אם אנו מקפידים כי חייב יוכל להשתקם, יוכל לפתוח פרק חדש וייצא להתחלה חדשה, כשהוא לא יהיה עוד לנטל על החברה כולה, הרי שומה עלינו להעמיד את הילד על הקרקע בה יצמח ויגדל לבוגר יצרני החי חיי שוויון.

השופט עודד אף השכיל להראות באמצעות דוגמה מוחשית מעולמם של ילדים בבית־ספר את ההבדלים בין משפחות עניות שילדיהן חיים במחסור, לבין ילדי משפחות ממעמד סוציואקונומי גבוה יותר.

הוא ציטט מהספר יום-הולדת לילד אחר, טלי עדו, קוראים, 2010

"מכל הילדים רק ליוסף אין תלבושת אחידה, אבל לא כתבו לו הערה בתעודה;

לכל הילדים יש הרבה מחברות, בהתאם לשעות, וליוסף יש מחברת אחת לכל המקצועות….; …פתאום שמתי לב שהבגדים שלו ישנים, ולא בדיוק במידה שלו – אפילו קצת קטנים; "אף אחד לא מבקר בביתו – הוא גר בשכונה רחוקה, וכששואלים אותו על משפחתו – הוא עונה בשתיקה.".

לסיכום, ניתן לראות שהזכות לחיים בכבוד, ולשמירה על הפרטים החיים בחברתנו אינה רק זכות המוענקת למבוגר אלא גם לילדיו. מעבר לצדק החברתי השזור בפסקי הדין מובאת גם טענה נוספת: חיים בכבוד לדור הבא משרת את החברה כולה. זאת משום שהם מאפשרים לכל אדם לחיות חיים יצרניים, ומעניקים לכל ילד את הפוטנציאל לגדול לבוגר שיכול לפרנס את עצמו ואת ילדיו.

מתוך חשיבה לעתיד, על הדורות הבאים, ניתן לראות איך הפטר מחוב בשנה הזו יכול לסייע לבניית חברה איתנה כלכלית שנוצרה על ידי הילדים שלנו, שגדלו וממשיכים את מורשתם גם בדורות הבאים. זוהי חברה, שבה ניתן יהיה למנוע מראש חלק מהחובות ופשיטות הרגל, באמצעות עידוד כל אדם להוות חלק פעיל ולקחת חלק בקהילה.

משרד עורכי דין לויטה מזור קנפו ושות'

משרד עורכי דין לויטה מזור קנפו ושות'

משרד לויטה-מזור ושות', עורכי דין ונוטריון, מציע ללקוחותיו מעטפת כוללת של שירותים משפטיים וייצוג משפטי בתחום הנדל"ן והמשפט האזרחי-מסחרי. המשרד, עם ניסיון עשיר ומוכח בשני תחומים אלה, נותן דגש, במסגרת שירותיו, למקצועיות ברמה גבוהה, התאמה מדויקת ונכונה לצרכי הלקוח ולליווי אישי וצמוד לאורך כל הדרך.