פתיחת הליך חדלות פירעון מתייחסת להגשת הבקשה הרשמית, שתסלול את דרכם של החייבים החוצה ממעגל החובות ותביא אותם למחיקה והפטר בתוך 3-4 שנים. במדריך זה נפרט את כל שלבי חדלות הפירעון מהגשת הבקשה ועד להתנהלות במסגרת התהליך עד לסיומו.
רקע מקדים על קצה המזלג
עד לשנת 2020, חייבים שסך חובותיהם היה גדול מסך הכנסותיהם יכלו לפנות למסלול פשיטת הרגל, בו עליהם היה לכנס את נכסיהם ולשלם את סך כל החובות עד לקבלת הפטר. מסלול זה כלל בעיות בירוקרטיות קשות לאורך השנים, שמהם לא רק החייבים עצמם סבלו, אלא גם בעלי החוב שנותרו לא פעם ללא התשלומים שמגיעים להם ומערכת בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל שסבלו מעומסים וסחבת אינסופיים.
כדי להטיב עם כל הצדדים ולייעל את ההליך, הוחלט לבטל את פקודת פשיטת הרגל שהונהגה בישראל במשך עשורים ולהחליף אותה בפקודה עדכנית ואפקטיבית בהרבה – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. לחוק זה שלוש מטרות:
- לשקם כלכלית את החייבים כך שיוכלו לצאת לפרק חדש נטול חובות עבר
- לפרוע כמה שיותר מהחובות שנצברו כלפי הנושים
- לקדם את שילוב החייבים מחדש בעולם הכלכלי.
פתיחת הליך חדלות פירעון: איך מתחילים?
ראשית, יש להבין את גובה החובות הכולל, שכן בהתאם לסכום יופנה המבקש למסלול חדלות פירעון באחד משני גופים:
חובות בסכום נמוך מ-150,000 שקלים מועברים אוטומטית לטיפולה של לשכת ההוצאה לפועל.
חובות בסכום גבוה מ-150,000 שקלים מועברים אוטומטית לטיפול בבית משפט שלום.
אם מדובר בחברה או תאגיד חדלי פירעון, ניתן להגיש בקשה עבור סכום של החל מ-250,000 שקלים והטיפול יועבר אוטומטית לבית משפט מחוזי.
קריטריונים לפתיחה בהליכי חדלות פירעון
מלבד סכום החובות ליחידים ולתאגידים, קיימים עוד מספר תנאי סף שמאפשרים את הגשת הבקשה:
- צבירת חובות בסכום מינימלי של 50,000 שקלים ומעלה
- מרכז החיים של המבקש הינו בישראל בה הוא מתגורר כעת, או התגורר בה במשך חצי השנה שלפני הגשת הבקשה.
- למבקש יש עסקים ו/או נכסים בישראל מכל סוג והוא שילם אגרת בקשה לצו פתיחת הליכים בסך 900 שקלים.
חשוב לציין שאגרת הגשת הבקשה יקרה ולכן חייבים יכולים לפנות ללשכה לסיוע משפטי כדי לקבל פטור זמני מתשלום, שייגבה מאוחר יותר במסגרת תשלומי חדלות הפירעון.
פתיחת הליך חדלות פירעון לחייב על ידי הנושה שלו
מלבד היכולת ליזום פתיחת הליך חדלות פירעון מצד החייבים, גם הנושים שלהם זכאים להגיש בקשה דומה, כל עוד הם עומדים בתנאים הבאים:
- הוגשה לחייב אזהרה לפני עיקול לתשלום חוב, שהתריעה בפניו על העברת התשלום עד למועד נקוב וכבר חלפו מאותו המועד 45 ימים מבלי שהתקבל התשלום.
- לא קיימת מחלוקת על קיום החוב (כלומר שהחייב לא מתנגד לחוב הקיים או טוען טענת "פרעתי")
- הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון הוגשה 3 חודשים ממועד דרישת התשלום של החייב.
- החוב הוא מפסק דין שלא קוים מצד החייב בחלקו או במלואו, תוך 30 ימים מקבלתו או מיום התשלום שנקבע בפסק הדין.
פתיחת הליכי חדלות פירעון על ידי מספר נושים
אם סכום החוב של חייב מסוים גבוה מ-75,228 שקלים, או מעל 10,030 שקלים כאשר החוב הוא מפסק דין, ניתן לכלול באותה הבקשה מספר חובות. לפיכך אם קיימים מספר נושים שיש כלפיהם חוב "קטן" יחסית, הם יכולים להתאגד ולהגיש בקשה מתאימה כלפי החייב להם.
כדי למנוע מצב של ריבוי בקשות נושים עבור אותו החייב (במקרה שהנושים לא חברו להגשת בקשה אחת), הממונה על חדלות הפירעון אליו מועברות הבקשות יבדוק האם קיימות בקשות נוספות תחת שמו של החייב. אם יש כאלו, הוא יעביר את כולן לאחת הבקשות הקיימות. אם קיימת בקשה שכבר עברה לדיון בבית המשפט, בית המשפט יעדכן את הממונה לגבי הנושא.
הליכים נלווים לבקשה לחדלות פירעון
ישנם מצבים שבהם הנושים חוששים שהחייב יבריח נכסים כדי להתחמק מהתהליך או להקטין למראית עין את יכולת הפירעון שלו. כדי לבלום תופעות מהסוג הזה, הנושים עשויים לבקש גם סעד זמני במעמד צד אחד (כלומר בהיעדרו של החייב), שמקפיא הלכה למעשה את נכסי החייב ואפשרותו לבצע עסקאות, לפרוע חובות או להעביר כספים ממקום למקום.
לאחר פתיחת ההליך: שלבי חדלות הפירעון
קבלת הבקשה ומתן צו פתיחת הליכים
הבקשה תוגש באתר הכונס הרשמי ותניב הודעת אישור ועדכון לגבי הגורם המטפל בתיק בהתאם לסך החובות (יישלחו למייל שהוזן בבקשה). כעבור 30 ימים תתקבל הודעת אישור על פתיחת ההליך ויסופק (בכפוף לאישור הבקשה) צו פתיחת הליכים – המצהיר רשמית על חדלות פירעונו של החייב (קרא עוד בנושא: הסדר חוב שלא במסגרת צו פתיחת הליכים.).
מרגע שניתן הצו, מוקפאים כל הליכי הגבייה שננקטו כלפי החייב עד כה והוא יתחיל לממש את חובת התשלום החודשית שלו, כפי שמופיעה בצו על פי הסכום ומועדי התשלום. הצו מורה גם על מועדי הדיווח על הכנסות והוצאות ויתר הסנקציות שיחולו על החייב מכאן והלאה.
תקופת הביניים בהליכי חדלות פירעון
בין מתן הצו ועד לקבלת הצו הבא – צו שיקום כלכלי, מתרחשת "תקופת הביניים". זהו פרק זמן של 9-11 חודשים ובו החייב נדרש לעמוד בכל הוראות הצו והמגבלות, לשתף פעולה באופן מלא עם הנאמן והגורמים המשפטיים בתהליך ולבצע כל החלטה שנלקחה בעניינו. פרק הזמן של חצי השנה הראשונה מאפשר לנושים להגיש תביעות חוב פתוחות, על כספים שלא שולמו מצד החייב.
הנאמן המפקח ישירות על החייב יקבל את תביעות החוב, יתחקר את נסיבות היווצרותן, ישלים פרטים בנוגע לחייב והשתלשלות מצבו הכלכלי, יברר מהם הנכסים שמהם יוכל לפרוע את חובו וידווח על כל התנהלות מצד החייב ועל כל הממצאים שהעלה. בסיום בדיקת תביעות החוב, הבקשות מהנושים יסווגו ותגובש התוכנית של הנאמן לשיקום כלכלי. בית המשפט יוכל לאשר או לדחות את התוכנית בכפוף לדיון במעמד כל הצדדים ובעלי העניין.
תקופת השיקום הכלכלי
תוכנית שאושרה, תביא להוצאת צו לשיקום כלכלי שתימשך 3 שנים. בתקופה זו החייב יצטרך לשלם את הסכום שנפסק לו, לסייע במימוש כל הנכסים שהועמדו לצורך הפירעון ולעמוד בכל התנאים וההוראות שנקבעו לו. הנאמן ימשיך לפקח ולדווח על התנהלות החייב בכל עת והמלצתו הסופית היא זו שתקבע במידה רבה את קבלת ההפטר המיוחל בסיום.
קבלת הפטר וסיום הליך חדלות הפירעון
רק אם הנאמן יזהה שיתוף פעולה מלא, התנהלות בתום לב ורצון מצד החייב להשלים את חובותיו ולסיים את ההליך כשורה, הוא יקבע עמידה מלאה בתנאי השיקום הכלכלי וימליץ לספק לחייב הפטר. אם יזהה ניצול לרעה, התנהלות שלא בתום לב או אי עמידה בתנאים, הנאמן עלול לעכב את קבלת ההפטר באופן משמעותי ואף להביא לסילוקו של החייב מתוכנית חדלות הפירעון.
בחלק מהמקרים, בית המשפט מורה בעצמו על קיצור או הארכת תקופת השיקום, בהתאם להתנהלות החייב ולנסיבותיו המיוחדות.
לסיכום:
פתיחת הליך חדלות פירעון מלווה בבירוקרטיה רבה, מורכבת ולא נוחה רגשית לחייב שנאלץ להתעמת (אולי לראשונה) עם עומק בעיותיו הכלכליות. יחד עם זאת, מי שיקבל את ההפטר צפוי לצאת לפרק כלכלי נקי וחדש שמטרתו תהיה להימנע מהישנות של צבירת חובות והתנהלות לקויה.
משרד עורכי הדין מזור קנפו ושות' מתמחה בליווי חייבים בתהליכי חדלות פירעון ומספק מעטפת משפטית מקצועית לכל צורך, סוגיה ובעיה סביב הנושא. במשרד פועלים עורכי דין ויועצים כלכליים מהשורה הראשונה, שיסייעו לחייבים לעלות על דרך המלך בהתנהלותם הכלכלית, להיפטר במהירות ובקלות מהחובות ולשמור על כל זכויותיהם בתהליך.
