עיכוב הליכים חדלות פירעון למעשה עוצר את כל מאמצי הגבייה כנגד חייב ומהווה את תחילתו של הליך החזר החובות מצידו, כך שהחוב ירוכז לכדי קופה אחת מנוהלת ונשלטת בהתאם לחוק. למרות שמדובר בפרקטיקה חיובית ויעילה, יש מספר דברים שחייבים ונושים גם יחד מוכרחים להביא בחשבון כאשר ההליך נפתח וכולל הקפאת כל ההליכים. לפניכם כל המידע הרלוונטי לנושא:
עיקרי חוק חדלות הפירעון
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שנחקק בשנת 2018 והחליף את פקודת פשיטת הרגל המנדטורית, הוא החוק המסדיר כיום את נושא חדלות פרעונם של חייבים, כלומר פושטי רגל שאינם מסוגלים להשלים את החובות העמוקים שצברו לנושים שונים.
מטרת החוק היא יחידה ופשוטה – להסדיר חובות קיימים, עתידיים ומותנים, במצב שבו הם עולים על שווי הנכסים האישי של אדם, או שווי נכסיה של חברה שנקלעה לחובות כלכליים ועומדת בפני פירוק.
להבדיל מפקודת פשיטת הרגל הישנה, הליך חדלות הפירעון כולל גם תקופה משמעותית שבה מתקיים שיקום כלכלי, במסגרתה ניתן יהיה לשנות הרגלים קודמים ולהביא לכך שתקופת ההחזר תסתיים ללא קלון או "כתם" על הרקע הכלכלי של חדל פירעון.
ועם זאת, ישנם גם קווים דומים להליך פשיטת הרגל הקודם וביניהם סוגיית עיכוב ההליכים. במאמר זה נתמקד בעיכוב הליכים לחדלי פירעון, משמעותו, יתרונותיו והשלכותיו.
הליך חדלות פירעון משמעותו עצירת התפיחה של החובות הצבורים
לחייבים יש מספר אפשרויות פעולה על מנת להסדיר את חובותיהם. חלקם יבחרו בדרך של פריסת תשלומים, המאפשרת להם להתמודד עם חוב יחסית קטן ושניתן להסדיר לפרק זמן מסוים עד להשלמתו. אחרים יגיעו לפשרה בדרך של משא ומתן עם הנושה, במסגרתו שולם חלק מהחוב ובכפוף לכך יתרתו תסולק. יש חייבים שיצטרכו לטעון טענה משפטית כמו טענת "פרעתי" במסגרתה יוכיחו כי החוב כבר שולם, או להסתייג מהתשלום בעקבות חוסר הסכמה על סוג וגובה החוב.
כאשר אדם הופך לחדל פירעון, המשמעות היא שאין באפשרותו להגיע להסדר כלשהו או לפרוס תשלומים, שכן החוב גבוה יותר ממה שביכולתו לשלם או שהנושה לא מוכן להסדר כלשהו לגביו. ולכן אותו אדם יצטרך להיכנס למעשה להליך של כשלוש שנים, במסגרתו ישלים את החוב ויפקיד אליו נכסים על מנת לייעל את הפירעון, עד שיקבל הפטר המהווה את סיום תקופת ההחזרים ויציאה לדרך כלכלית עצמאית וחדשה.
עיכוב הליכים – משמעותו ועקרונותיו
כדי שהחייב יוכל להיכנס לתוכנית הפירעון ולהתחיל לפעול עבורה, עליו כמובן לחדול ממאמצי התשלום כלפי נושיו באופן מבוזר כפי שפעל עד כה. כאן נקבע למעשה עיכוב הליכים, כמנגנון ייחודי שעוצר לחלוטין את מאמצי הגבייה מצד הנושים ומכונה לא פעם גם בשם "הקפאת הליכים".
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר את סוגיית הקפאת (עיכוב) ההליכים בקרב תאגידים, צדדים שלישיים ואדם יחיד, לצד מתן סמכויות כלליות לבית משפט בנושא, כפי שנפרט כעת.
העיקרון המרכזי של עיכוב ההליכים, הוא שהחל מרגע שבו אדם הוכרז בבית המשפט או ההוצאה לפועל כחדל פירעון, קרי שמתנהל בעניינו הליך של החזר חובות ושיקום כלכלי, מוקפאים כל ההליכים המשפטיים שהתקיימו נגדו קודם לכן וזאת כדי שהחייב יוכל להיכנס לתוכנית חדלות הפירעון בצורה מנוהלת, כאשר רק גורם אחד בלבד אמון מולו על הנושא.
הדבר למעשה מרכז את השליטה וההתנהלות תחת גורם אחד, במקום שתיקי חוב שונים של חייב מסוים "יסתובבו" בבתי משפט שונים, אצל נושים שונים ושלל עורכי דין מטעמם.
יחד עם הסמכות הכללית שניתנה לבתי המשפט בעניין הקפאת הליכים, ניתנו גם סייגים שונים. אדם שמנוהלים נגדו הליכים פליליים ומנהליים לא יביא לעצירתם גם אם יהפוך לחדל פירעון והם ימשיכו להתקיים כסדרם ובנפרד. בית המשפט יכול במידת הצורך להשית עיכוב הליכים על עיצום כספי שהוטל על חייב בתיק פלילי למשל, כל עוד הוא סובר שהקנס יפגע בתהליך חדלות הפירעון.
עיכוב הליכים חדלות פירעון לאדם יחיד
סעיף 119 לחוק חדלות פירעון מעניק לבית המשפט סמכות להקפיא הליכים משלב ראשוני מאוד בתהליך, אפילו ברגע בו נושה מגיש מיוזמתו בקשה לפתיחת הליכים (הכנסת חייב לחדלות פירעון). לכן אפשר לראות בעיכוב ההליכים כסעד דחוף שמגביל את פיזור הנכסים של החייב ועוצר אותו.
כדי שבית המשפט אכן יאפשר את עיכוב ההליכים כאשר נושה דורש בחדלות פירעונו של חייב, עליו להשתכנע שהוצגו בפניו ראיות שמצדיקות תנאים שמובילים למתן צו פתיחת הליכים בהתאם.
ככל שניתן הצו, ימונה לחייב נאמן מטעם בית המשפט, שידאג לכינוס נכסיו והפקעתם, כך שמועד קבלת הסעד הוא גם למעשה המועד בו הליך חדלות הפירעון מתחיל באופן רשמי. כנגד עיכוב ההליכים, מוטלות על החייב מגבלות שונות בהתאם לחוק.
עיכוב הליכים חדלות פירעון לתאגיד
סעיף 29 לחוק חדלות הפירעון מתייחס לסוגיית עיכוב ההליכים כלפי חובותיו של תאגיד שקיבל צו לפיחת הליכים. מבחינה עקרונית, בשלב זה לא ניתן עוד לגבות חובות מהתאגיד וכך יישאר הדבר עד שישלים את חובותיו לקופת הפירעון. בהגדרת החוק, רק נכסים שהופקעו בכינוס וניתנה עלים מלוא התמורה יסתיים ההליך, או כאשר החוב ישולם במלואו לנושה עצמו.
חשוב להבהיר שבכל מצב שבו קיימים נכסים בקופת הנשייה (קופת הפירעון), הם נתונים למגבלות שונות, לרבות העברת החזקה בנכסים בעלי זכות עיכבון לנאמן האחראי והפקעתם בהתאם לשיקול דעתו. כמו כן, נכסים שנמצאים בתוך קופת הנשייה לטובת פירעון החוב לא ניתן לשעבד כלפי צד שלישי.
האם עיכוב הליכים מבטל עיקולים?
במצב של עיכוב הליכים, לא ניתן לעקל דבר מחייב ולכן עיקולים שהיו לו לפני צו פתיחת ההליכים יהיו בטלים ומבוטלים החל מאותו רגע. הדבר כולל הן את ביטול העיקולים שהושתו על זכויות פיננסיות כמו משכורת וחשבון הבנק והן ביטול הגבלות וצווים שהוטלו כסנקציית גבייה קודמת, כמו ההגבלה מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה ומתן צו עיכוב יציאה מהארץ.
כמו כן, נושים וגובים "חדשים" שסובלים מחובות פתוחים של החייב כלפיהם אינם יכולים לפתוח או לנהל הליכים משפטיים, גם אם אלו כבר התקיימו לפני כן. ברגע שבית המשפט נותן צו לפתיחת הליכים, הוא למעשה הקובע וכעת רק בסוגיות מיוחדות ונדירות מאוד, יהיה אפשר לקבל אישור לנהל הליך משפטי מקביל להליך חדלות הפירעון (כאמור, מלבד הליכים פליליים ומנהליים המנוהלים בכל מקרה).
האם עיכוב הליכים מונע צבירת ריביות?
כידוע, חובות תופחים עקב ריביות וקנסות שנצברים מהם ולכן גם אלו נעצרים ברגע שמאושר עיכוב ההליכים. מאותו רגע, אין להוסיף ריביות פיגורים, קנסות או כל תשלום אחר לחוב שלא שולם, כך שהחייב לא יצטרך לכסות אותם והם אינם נחשבים למעשה כחלק מהחוב שנצבר לו.
מעוניינים להגיש בקשה לחדלות פירעון והקפאת הליכים?
הקפאת הליכי גבייה ומשפט היא צעד כלכלי חשוב, שמאפשר לחייבים לרכז את חובותיהם במקום אחד ולחדול מביזור וכאוס שהקשו עליהם עד כה. יחד עם זאת, צו פתיחת הליכים מטיל פיקוח שוטף והדוק מאוד על חייבים, כך שאין המדובר בהתחמקות בתשלום וכל ניסיון לפעול שלא בתום לב יביא להפסקת ההליך ונקיטה באמצעים משפטיים קשים.
לכן בטרם תפעלו להגשת בקשה לחדלות פירעון, מומלץ להתייעץ עם עורכי הדין מזור קנפו ושות', שמתמחים בנושא ויספקו לכם את כל האינפורמציה המקצועית, הסיוע, ההכוונה וההמלצות המתאימות לנסיבותיכם. נשמח לעזור לכל אדם שזקוק לסיוע בקבלת ההחלטות ולפעול למענכם עד למיצוי הפתרון האידיאלי ביותר להחזר חובות.
החוק נחקק בשנת 2018, ונועד על מנת להחליף את פקודת פשיטת הרגל הוותיקה והמוכרת. החוק נועד על מנת לסייע לחייבים לסגור את חובותיהם, תוך מינימום מגבלות שיאפשרו חיים נורמטיביים במהלך ההליך, וזאת על מנת לצאת לדרך כלכלית חדשה ולהשאיר את כל החובות מאחור.
על מנת שהליך חדלות הפירעון יתנהל באופן מיטבי וישיג את מטרותיו, נקבע בחוק שיהיה רק גורם אחד שמולו יתנהל החייב ודרכו תתבצע סגירת החובות. לצורך כך חל עיכוב הליכים על כל שאר הליכי הגבייה שנעשים מול החייב, ברגע שחייב נכנס להליך חדלות פירעון.
כאשר חייב מתחיל בהליכי חדלות פירעון, כל שאר הפעולות שנפתחו כנגדו נכנסות לעיכוב הליכים. המשמעות היא שנושים של החייב לא יוכלו עוד לפעול בהליכי גבייה פרטניים אל מול החייב, אלא הליכים אלו מוקפאים לטובת ההליך העיקרי של חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי של החייב.
כן. המטרה של הליך חדלות פירעון היא לא "להעניש" את החייב, אלא לסייע לו לסגור את חובותיו לנושים ולפתוח בדרך כלכלית חדשה. אי לכך, מרגע תחילת הליך חדלות הפירעון מבוטלים כל העיקולים שהוטלו על החייב לפני פתיחת ההליך.
