פירוק חברה

פירוק חברה הוא הליך סגירת פעילותם ומחיקתם של חברה או תאגיד בהתאם לחוק. הסיבות לפירוק הן מגוונות מאוד, מקשיים כלכליים או משבר חיצוני, דרך חילוקי דעות בתוך הנהלת החברה ובעלי המניות וכלה בכישלון עסקי של מימוש השקעה. זהו לעתים רגע של שפל עבור בעלי החברה, אך הוא הכרחי לצורך הפסקת תשלומי המיסים והסרתו מרשם החברות, כך שלא יצטברו להם קנסות.

במערכת המשפט הישראלית קיימים שלושה הליכי פירוק חברות: פירוק מרצון, פירוק על ידי בית המשפט ופירוק בפיקוחו של בית המשפט. נתייחס כעת לכל הליך בנפרד:

 

פירוק חברה מרצון

כאשר בעלי החברה מעוניינים להביא לסגירתה, הם יכולים לגשת לתהליך הפירוק מיוזמתם. זה יכול להיות עקב תקנון שבו הפעילות הוגדרה לתקופה מסוימת, קבלת החלטה שלא להמשיך בעסק עקב חובות, דרישת הנושים או בעלי המניות ועוד.

פירוק מרצון מאת בעלי המניות כולל הצהרת דירקטורים של החברה ובה כל אחד מהם מצהיר על תשלום החובות תוך 12 חודשים מיום ההחלטה על פירוק.

לאחר מכן יתקבל אישור על קליטת התצהירים אצל רשם החברות ותזומן אסיפה כללית של בעלי המניות כדי להחליט על הפירוק. האסיפה תתכנס תוך 21 ימים מהודעת רשם החברות.

לאחר החלטות האסיפה, יש למסור פרוטוקול ממנה שמציין את החלטת הפירוק, תאריך, שם מספר תעודת זהות וכן אישור מהמפרק לרבות פרטיו, שקיבל לידיו את המינוי. כאשר ממנים מפרק, יש להודיע על כך תוך 21 ימים מיום המינוי לרשם החברות ולפרסם ברשומות את החלטת החברה על פירוק ומינוי מפרק תוך 7 ימים מיום המינוי.

כעת, המפרק הוא זה שדואג לסלק את כל חובותיה של החברה ולכנס את נכסיה ולתעד את כל פעולותיו בדו"ח מיוחד. כשלושה חודשים מאוחר יותר, פירוק החברה יושלם.

אם הפירוק מרצון מבוצע על ידי נושים (כלומר גורמים שהחברה צברה אצלם חובות), יש לשלוח זימון לאסיפת נושים ולפרסם על כך הודעה ברשומות ובעיתון יומי נפוץ תוך 21 ימים לפני האסיפה.

במסגרת האסיפה יוגש דו"ח הדירקטוריון לגבי המצב הכלכלי והתביעות הקיימות וימונה מפרק שיפקח על סילוק חובות וכינוס נכסי החברה. בסיום, המפרק יגיש דו"ח ותוך 3 חודשים מהגשתו החברה תחוסל סופית.

פירוק חברה על ידי בית משפט

פירוק זה יכול להיות מוגש מטעמה של החברה עצמה, נושה או משתתף, כל עוד מדובר בהחלטה מיוחדת של החברה על פירוק מטעם בית המשפט, אם מדובר בחברה שלא הייתה פעילה במשך שנה ויותר או אם מדובר בחברה חדלת פירעון שהוחלט בבית המשפט שתפורק.

הסמכות בפירוק חברות היא של בית המשפט המחוזי. יש להמציא הודעה לרשומות ולעיתון יומי נפוץ על הפירוק בתוך 14 ימים לפני מועד הדיון. הפירוק עצמו יחל ביום הגשת בקשת הפירוק.

כעת ימונה מבית המשפט מפרק שידאג לכינוס הנכסים וחלוקת התמורה מהם לנושים. לאחר שבית המשפט יעביר צו על חיסול החברה, יחלפו שבועיים לכל היותר עד להודעת רשם החברות בנושא.

 

פירוק חברה בפיקוחו של בית משפט

זהו למעשה פירוק מרצון שבו נושה, משתתף או המפרק עצמו פונים לבית המשפט בכדי שיפקח על ההליך וידאג להסדיר מחלוקות שעשויות לצוץ במהלכו. עורך דין מטעם החברה יגיש את בקשת הפירוק לאחר שניתנה על כך החלטה באסיפת בעלי המניות.

 

זכויות העובדים והנושים בהליך הפירוק

בכל כינוס נכסים מתקיים סדר נשייה, לפיו מחולק רכושה של החברה על פי סדר לכל הנושים שלה. בדרך כלל הראשונים לקבל את זכויותיהם הם מי שמוגדרים כ"נושים מובטחים" כמו בנקים. אחריהם בתור יהיו זוכים בדין קדימה כמו עובדי החברה, שזכאותם להיפרע עומדת קודם לזו של יתר הנושים (ספקים לדוגמה).

תשלום לעובדים כולל ברוב המקרים את שכר העבודה (לרבות שעות נוספות, חגים ותשלומים נוספים כמו נסיעות או ביגוד), המיסוי שהופחת מהשכר טרם הפירוק ויתר תשלומי החובה וזאת עד שנה לפני הפירוק. העובדים נמצאים בדין קדימה עד לסכום של 7,119 שקלים.

יחד עם זאת, ישנם מקרים שבהם החברה לא יכולה לפרוע את חובותיה גם כלפי זכאים בדין קדימה ובמצב כזה, העובדים זכאים לפנות למוסד לביטוח הלאומי ולקבל שכר עד לגובה התקרה שעומד על כ-77,000 ₪ ומתעדכן מעת לעת. המפרק הוא זה שמאשר בפועל את הסכום שמגיע לכל עובד ואת זכאותו לכך מהביטוח הלאומי.

 

כיצד מגישים בקשת פירוק?

לאחר שהחברה מחליטה באופן רשמי על הפירוק, עליה להגיש לכך בקשה לבית המשפט. לרוב הסמכות להחלטה על הפירוק היא בהתאם לתקנון החברה, כך שהדירקטוריון נוטל לעצמו את הסמכות במסגרת האסיפה הכללית.

אם הוחלט שהחברה תפורק על ידי בית המשפט, עליה להתרחש בהליך חוקי מסודר שעל פיו צריך להיות רוב להחלטה זו.

אם בקשת הפירוק מוגשת על ידי נושה, הוא יוכל להגיש בקשה מתאימה גם לכונס הנכסים כדי לדאוג לפירעון חובו. במקרים מיוחדים מי שידרוש בפירוק הוא הכונס הרשמי, רשם או אפילו היועץ המשפטי לממשלה.

 

בית המשפט רשאי להפעיל שיקול דעת

בית המשפט שמקבל לידיו את בקשת פירוק החברה, יכול לאשר אותה בכפוף להפעלת שיקול דעת ובייחוד כאשר מדובר בבקשה מצד נושים. כאן ייבחנו גם הזכאות של הנושה בהגשת התביעה, ידונו במחלוקות בנוגע לקיום או גובה החוב ובית המשפט יצטרך להבין האם קיימת תועלת אישית לנושה הדורש את הפירוק.

שיקול הדעת מתבטא גם במצבים של פירוק מצד בעלי המניות. בית המשפט בוחן את התנהגות המבקשים, את טיב רצונם של יתר בעלי המניות ואת סוג וגובה החובות של מבקש בקשת הפירוק בגין מניותיו.

 

תהליך בקשת הפירוק

בקשה לפירוק חברה מתבססת על טופס ייעודי, שבו יש לציין את פרטי החברה ואת המבקש הישיר לפירוק, את זהותו ופרטיו של עורך הדין מטעם הגורם המבקש ואת העילה לפירוק. כמובן שלמסמך יש לצרף תיעוד ומסמכים המעידים על התחייבויותיה ונכסיה של החברה.

את הבקשה יש להגיש למשרד הכונס הרשמי ובבית המשפט המחוזי, כאשר ניתן להגיש את העתק הבקשה לכונס גם דרך אתר האינטרנט. אם מדובר בבקשה דחופה, ניתן לבקש דיון מוקדם והוא יאושר כל עוד יימסרו נימוקים שמצדיקים את הדחיפות.

במקרים אלו, רצוי לזרז הליכים ולהגיש גם בקשה מקבילה למינוי מפרק זמני. צעד זה ימנע מצב שבו הנושים נוטלים רכוש מהחברה ללא אישור, או שהחברה עצמה מעלימה רכוש וקובעת לעצמה בחטף את העדפת הנושים.

אחרי שהבקשה מוגשת, הצד השני יוכל להתנגד לפירוק ועליו להביע זאת במכתב למבקש הבקשה טרם הדיון ועל פי התקנות שנקבעות לכך.

 

עורך דין פירוק חברות

הליך פירוק חברה הוא פרוצדורה מורכבת וחשובים בה יותר מכל הסדר והשקיפות. עורך דין שיפעל במקצועיות ומיומנות לטובת תקינות ההליך יוכל לדאוג להשלמת הפירוק מבלי לאבד מזכויותיהם של בעלי המניות. משרדנו עומד לרשותכם בנושא ותוכלו להגיע לפגישת התייעצות בלתי מחייבת.