תום לב במקרה של חדלות פירעון מתייחס לעיקרון המרכזי והחשוב ביותר לחייבים שעוברים את ההליך, בהיעדרו הם עלולים למצוא את עצמם ללא גיבוי מערכתי. אז למה נדרשים החייבים במסגרת חדלות הפירעון ומתי פעולותיהם ייחשבו כחוסר תום לב חמור?
החייב הסתיר כספים וסולק מההליך
אילן הוא חדל פירעון כבן 30, שצבר במשך מספר שנים חובות בסכום של כ-100,000 שקלים, חלקם בעקבות אי תשלום עבור דירות ששכר. ניתן לו צו לפתיחת הליכים שמורה על הקפאת הליכים וכניסת תוכנית הפירעון לתוקף, במסגרתה מונה גם נאמן לפיקוח הדוק ולכינוס נכסיו כחוק.
הדברים התנהלו כסדרם עד שהתברר לגמרי במקרה, כי אילן קיבל סכום כספי בסך 45,000 שקלים מהביטוח הלאומי שאותו ניסה להסתיר, במקום להשתמש בו לכיסוי החובות.
בית המשפט גרס שאילן פעל בחוסר תום לב קיצוני, שכן הוא איננו עובד, צבר חובות מאי תשלום שכירויות באופן שיטתי (לצד אי עמידה בהתחייבויות לגופים נוספים כמו חברת החשמל, עיריות ובתי חולים) וכעת הסתיר את התגמול שקיבל, בטענה שסכום זה נועד לשמש אותו למחייתו הבסיסית.
צריך לומר כאן ועכשיו: אדם שקיבל תגמול מהביטוח הלאומי בוודאי ובוודאי זקוק לו להתקיימותו ולכיסוי ההוצאות הנובעות מהמקרה שלו. יחד עם זאת, ככל שאדם נמצא בהליכי חדלות פירעון, עליו לשים לנגד עיניו את ערכי ההליך, כאשר בראשו עומד עיקרון תום הלב המחייב בדיווח מסודר ושקוף על כל ההכנסות, התנהלות תקינה ואחראית לאורך הדרך והימנעות מניסיון לנצל לרעה את התהליך.
שיקרתם? שילמתם
חדלי פירעון מסוימים בדיוק כמו אילן, מנסים להגיע לסיום הליך חדלות הפירעון מבלי להקשות על עצמם מבחינה כלכלית. הדבר גורם להם לנסות להסתיר נכסים וכספים, לדווח באופן כוזב על הכנסות והוצאות ולפעול בניגוד להוראות חדלות הפירעון.
חוסר תום לב במקרה של חדלות פירעון נושא בהשלכות מרחיקות לכת, כשהמשמעותית שבהן היא הסרתו של החייב מהתהליך והותרתו עם החובות בידו, ללא דרך מקלה לשלם אותן וללא הקפאת הליכי הגבייה ככל שיידרשו. ומה לגבי אילן? בבית המשפט הוצגה תמונת מצב עגומה ושיטתית לגבי התנהלותו לרעה עוד משלב צבירת החובות, כך שהוא סולק מהתהליך לאלתר וקיבל את האפשרות לפנות אליו שוב רק בתום שנתיים וחצי ממועד ההחלטה.
דרישת תום הלב בחדלות פירעון
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, החליף את פשיטת הרגל המיתולוגית מתוך מטרה מרכזית ברורה: לסייע לחייבים להשתקם ולשפר את דרכיהם, תוך השבת הסכום המקסימלי לנושים. זהו הליך בירוקרטי מורכב ולא נוח ברמה הכלכלית האישית, אך יש בו מידה מסוימת של סלחנות: כאשר הנכסים והכספים הצבורים בקופה מגיעים לכיסוי חלק יחסית גדול מהחוב, ניתן למחוק את יתרת החובות ולספק לחייב הפטר.
זאת בתנאי שהחייב יתנהל לאורך הדרך בתום לב מלא, בשיתוף פעולה, בשקיפות ומתוך רצון להתמיד במטרות חדלות הפירעון הממשלתיות. תום לב במקרה של חדלות פירעון, משמעותו פעילות והתנהלות ישירה, שקופה, אחראית והוגנת מול כל הצדדים ובעלי העניין: הממונה על חדלות הפירעון, הנושים וכמובן הנאמן שמיד נתייחס אליו בפירוט רחב יותר. חדל הפירעון נדרש לדווח ולגלות כל מידע חיוני לגבי נכסיו – בהווה ובעתיד.
כך למשל אם הוא עתיד לקבל צו ירושה, עליו לדווח על כך ולא להסתלק מהצו כדי שלא יגיעו אליו. חדלי הפירעון נדרשים שלא לבצע שום מעשה שמנצל את ההליך לרעה כדי להתחמק מהתשלום ונאסר עליהם באיסור חמור להסתיר מידע על כספים ונכסים שניתן לממש.
חובת תום הלב בעת הגשת הבקשה ומתן צו פתיחת הליכים
בקשת חדלות הפירעון כרוכה במילוי טופס ארוך ומפרך, בו נדרש המבקש לפרט את כל ההתחייבויות הקיימות לו, לצד נכסים, הכנסות, תגמולים מיוחדים ועוד. בנקודה זו החוק לא מייחס משקל משמעותי מידי לתום הלב, למעט במקרים שבהם החוב נוצר כתוצאה מחוסר תום לב כשלעצמו – למשל בהימורים, מעילה או מעשה סחיטה.
במקרים אלו, ייתכן שהממונה על חדלות הפירעון יחליט שלא להעניק צו פתיחת הליכים ולא לקבל את המבקש לתוכנית חדלות הפירעון. ככל שבית המשפט או ההוצאה לפועל (תלוי בגורם שאליו נותב חדל הפירעון על סמך גובה החוב שלו), יראה שהעומד לפניו הוא אדם שיצר את חובותיו במרמה, הונאה או בפיזור דעת קיצוני, הוא עשוי להסתייג מהבקשה ולכן מומלץ להקדים ולהתייעץ עם עורך דין, שיבחן את אפשרות ההצטרפות לחדלות הפירעון וימליץ ללקוח כיצד לפעול.
כמובן שבמקרה שבו אדם נפל קורבן למעשים כאלו – לדוגמה נסחט על ידי גורמים עברייניים לאחר שהתמכר להימורים וכך נקלע לחובות, הוא יוכל לפרט ולהסביר את הדברים במקום המיועד לכך בטופס הבקשה ובכך לקבל את צו פתיחת ההליכים על אף חוסר תום לב במקרה של חדלות פירעון. גם במקרים אלו חשוב לערב גורם משפטי שינסח ויציג את הדברים כראוי.
תום לב בשלב חקירת הנאמן
הנאמן הוא אחד הכלים המרכזיים ביותר בחדלות פירעון, שכן הוא גורם מקצועי, מוסמך מטעם בית המשפט, שמפקח מקרוב על התהליך שעובר החייב ומדווח עליו הלאה. הנאמן הוא למעשה האדם שמטפל בחדלות הפירעון על כינוס הנכסים, אסיפת הנושים, צבירת הכספים בקופה וחלוקתם ובחינת התנהלותו של החייב בכל עת. כחלק מעבודתו, הנאמן נדרש לתחקר לעומק את כל החובות שצבר החייב שלפניו ולהבין את נסיבות היווצרותם.
הוראות צו פתיחת ההליכים אף מחייבות את החייב להגיש לנאמן דיווח חודשי מסודר על הוצאותיו והכנסותיו, כך שהוא פועל באופן מאורגן הן מול החייב עצמו, הן מול הנושים והן מול בית המשפט שמקבל ממנו דיווח שוטף. המלצותיו ודיווחיו של הנאמן הם עניין קריטי ביותר לסיום ההליך וקבלת ההפטר בסופו של דבר.
אם הנאמן יזהה חוסר תום לב במקרה של חדלות פירעון משלב התחקיר ועד בכלל, ניצול לרעה, הסתרת נכסים או אפילו ייתקל בהסתייגויות ובחוסר שיתוף פעולה, הוא עלול לדווח על חוסר תום לב והתוצאה תהיה סיום לאלתר של ההליך והותרתו של החייב עם כל החובות בידו, ללא הגנה וללא שיקום כלכלי. במקרה הגרוע אף יותר, בית המשפט עשוי לעכב את מתן ההפטר כך שההליך יימשך עד לנקודת זמן לא ידועה ויקשה כלכלית על החייב לטווח זמנים ממושך מאוד.
כיצד לשקף תום לב בהליכי חדלות פירעון?
- אל תסתירו – הגעתם עד הלום בשל הסתבכות כלכלית וכעת אין טעם לספק רק חלק מהפרטים לגבי ההתחייבויות והנכסים הקיימים, משום שזה לא יקדם את מטרתכם.
- שתפו פעולה – תנאי שיתוף הפעולה לא מודגש בכדי. הנאמן הוא זה שיקבע את מכירתם של נכסים בבעלותכם, מימוש כספים מחסכונות, מכירת מוצרים יקרי ערך, שטחי מקרקעין, חנויות וסחורה. הדבר עשוי לעורר הסתייגות ברורה ומובנת, אך בנקודה זו לא קיימות לכם ברירות נוספות, אחרת ההליך שלכם יבוטל.
- עמדו בזמנים – תום לב במקרה של חדלות פירעון מתייחס לעמידה בחבות התשלום החודשית הנדרשת ולדיווח הכנסות והוצאות במועד קבוע מידי חודשיים. אתם רוצים שהמערכת תראה את רצונכם להסדיר את החובות ולהשתקם, שקפו זאת בסדר העדיפויות וההתנהלות האישית.
- היזהרו מאי גילוי ומניסיונות להטות את התהליך ותנאיו – כל מצב של חוסר תום לב עלול לשבש את השתתפותכם ולגרוע משמעותית מהיכולת שלכם לסיים עם החובות התופחים.
לסיכום:
עורך דין מקצועי המתמחה בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי יוכל לסייע לכם לפעול בדרך המטיבה ביותר מול הנאמן ובעלי העניין לאורך הדרך, לשמור על זכויותיכם גם בנסיבות שדורשות התחשבות או הקלה במצבכם ולספק הזדמנות נוספת למי שסטה מדרך הישר בתהליך ומעוניין לתקן זאת.
