fbpx

חוק אשראי הוגן

חוק אשראי הוגן או בשמו הקודם – חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, הוא חוק שנועד להתמודד עם התופעה ההולכת והגוברת בעולם המודרני לפיה אנשים רבים, שאינם זכאים ללקיחת הלוואה מהבנק או אינם מעוניינים בכך מסיבות אחרות, לוקחים במקום זאת הלוואה ממקורות חוץ בנקאיים, שהציעו (עד לחקיקת החוק) עמלות וריביות לא מפוקחות.

לעיתים הלוואות אלה היו לרעתו של הלקוח, שאינו בקיא בכתיבה משפטית וכלכלית ולא מודע לתנאים השוררים בשוק או חסר יכולת ממשית לקחת הלוואה בתנאים הגיוניים.

במאמר זה תוכלו לקרוא על החוק, להבין מה עושים אם נכנסתם לעסקה מנוגדת אליו, ולהשוות בין החוק הישן לחוק החדש – חוק אשראי הוגן.

מהו חוק אשראי הוגן?

חוק אשראי הוגן הוא חוק שנועד לקדם רגולציה על מוסד ההלוואות החוץ בנקאיות, שהתפתח בישראל בשנים האחרונות בכדי לספק מענה למי שלא עומד בתנאי הבנק או מעוניין לרכוש שירותים מגורמים פרטיים תחרותיים שמציעים ללקוחותיהם עסקאות אשראי והלוואות בתנאים שנראים משתלמים יותר מאלו שמוצעים על ידי הבנק.

חוק אשראי הוגן

חוק זה חוקק לראשונה בשנת 1993 במתכונת מצומצמת יותר מזו שקיימת היום, ושונה בשנת 2017 באופן משמעותי על ידי כך שהוספו אליו תנאים רבים (שיפורטו בהמשך), הכוללים בתוכם בעיקר החמרה של תנאים קודמים, הרחבה של תכולת החוק והוספת עונשים וקנסות למי שמפר את הוראותיו.

 

מהם התנאים שהחוק מציב ובמה הם שונים מנוסחו הקודם?

התחום בו התנאי עוסק חוק אשראי הוגן חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות השיקולים בבסיס השינוי
זהות המחויבים להוראות החוק גם המוסדות הבנקאיים עצמם מחויבים לתנאים המוגדרים בחוק, ולא יכולים להציע ללקוחותיהם תנאים הסוטים מהוראותיו.

לווים פרטיים עדיין מוחרגים מהוראות החוק, שחל רק על תאגידים וחברות

בעבר רק מוסדות חוץ בנקאיים היו מחויבים לעמוד בתנאים שהוצבו על ידי החוק, ללא החלה על תאגידים בנקאיים.

לווים פרטיים היו מוחרגים מהוראות החוק, שחל רק על תאגידים וחברות

המצב שהיה קיים בחוק הקודם הוביל לכך שהבנקים יכלו להציע ללקוחותיהם תנאים פחות טובים מאלו המוגדרים בחוק, כך שלקוחות רבים, שסומכים על הבנק בו הם שותפים, יצאו מופסדים. דבר זה ייצר היעדר תמריץ לתחרות, ו"חנק" את שוק ההלוואות.
תקרת ריבית "בהלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר או בהלוואה בריבית משתנה, ובכלל זה ריבית פיגורים משתנה, יהיו בסיס ההצמדה או בסיס הריבית, לפי העניין, מדד, ריבית או בסיס אחר, שאין למלווה שליטה על קביעתם ומפורסמים לציבור לפי דין או נוהג".

בנוסף, מלווה לא יכול לכרות חוזה הלוואה שבו שיעור העלות הממשית של האשראי עולה על שיעור העלות הממשית של האשראי שנקבעה באותו עת, ולא יכול לקחת על הלוואה ריבית שעולה על 115% מהריבית שנקבעה על ידי בנק ישראל (או 120% במקרה של הלוואה קצרת מועד – עד שלושה חודשים).

לא הייתה הגבלה על הריבית המקסימלית שגוף לווה יכל לבקש על הלוואתו, וגופים שונים יכלו לקבוע ריביות שונות ללא הצמדה לאף מדד ברור, או בעזרת הצמדה למדדים שנקבעו על ידם באופן שרירותי. מטרת השינוי היא יחסית ברורה, ונועדה להסדיר שוק פרוץ שמלא בלקוחות חסרי אמצעים (כגון מי שהבנק לא אישר לו קבלת הלוואה) שאינן מסוגלים להתאגד ולהגן על האינטרסים שלהם. בנוסף, החוק יצר תחרות בין הגופים השונים, שאומנם מחויבים לריבית מקסימלית, אך כעת בעלי אינטרס להציע סכומים נמוכים מהסכום הקבוע בחוק בכדי למשוך אליהם לקוחות.
ריבית פיגורים ריבית הפיגורים הקבועה בחוק תקפה ללווים של החזירו את הלוואתם בזמן ועומדת על תוספת של שלושה אחוזים לריבית שנקבעה מראש (המוגבלת גם היא לעד 15% מעל לקביעת בנק ישראל כפי שנכתב לעיל). משמעות קביעה זו היא שהריבית משתנה מחוזה לחוזה ועומדת על עד 18% תוספת לריבית שנקבעה על ידי בנק ישראל בחוק הקודם לא הייתה התייחסות לריבית הפיגורים, שנחשבה כרכיב לא חיוני ברגולציה. הגבת ריבית הפיגורים מגנה על הלקוחות החלשים ביותר של חברות ההלוואה – אלו שלא מצליחים לעמוד בתשלומים.
חובת כתב חוק אשראי הוגן קובע שכל חוזה הלוואה צריך להיחתם בכתב ולכלול בתוכו סעיפים מוגדרים הכוללים את סכום ההלוואה, מועדי התשלום, גובה התשלום הקבוע, גובה ריבית ההלוואה, גובה ריבית הפיגורים ורשימת הצעדים בהם מותר ללווה לנקוט במקרה של פיגור או עמידה בתשלומים. לא הייתה חובת כתב בחוק הקודם, שאפשר לחברות ההלוואות להיכנס להסכמים לא כתובים וברורים עם הלקוחות מטרת הסעיף בחוק היא למנוע אי ידיעה של פרטים מהותיים בחוזה ההתקשרות, שנחתם בהגדרתו בין חברה חזקה שמהווה "שחקנית חוזרת" בתחום לבין לקוח שאינו בעל ידע משפטי ולא בהכרח התקשר בעסקאות דומות בעבר.
אכיפה וענישה לפי החוק הנוכחי, חריגה מסכומי ריבית ההלוואה / ריבית הפיגורים הקבועה בחוק מובילה להטלת קנסות גבוהים (עד עשרות אלפי שקלים) על החברה מלווה למי שעובר במעט את הכתוב בחוק, ויכולה אף להוביל למאסר של עד שלוש שנים לחברות פליליות במיוחד, שמטילות ריביות גבוהות ב30% מהריבית שנקבעה על ידי בנק ישראל.

עונשים אלו מוטלים גם על חריגות אחרות מקביעות החוק.

החוק הקודם לא הציב שום סנקציות פליליות לעובר אותו, וכלל בתוכו רק סנקציה אזרחית אחת והיא שמי שלא עומד בהגדרתו לא יוכל להשתמש בשירותי ההוצאה לפועל בכדי לגבות את הכסף "שמגיע" לו לפי ההסכם הפסול. חוק שלא מלווה בענישה הוא חוק לא אפקטיבי שלא יוצא לפועל.

אם יש לכם שאלות, או ברצונכם להתייעץ בנושא חוק אשראי הוגן, השאירו פרטים, ועורך דין הוצאה לפועל או עורך דין נגד בנקים מעורכי הדין של המשרד ייצור עמכם קשר, לייעוץ ראשוני.

חוק אשראי הוגן נועד להסדיר את תחום ההלוואות החוץ בנקאיות, שהתפתח באופן מואץ בשנים האחרונות בישראל. הלוואות חוץ בנקאיות ניתנות לרוב לאנשים שלא עומדים בתנאי ההלוואה של הבנקים, או שלא מעוניינים בהלוואה מהבנק, ועד לחקיקת החוק תחום זה היה לא מפוקח – כך שהמלווים קבעו ריביות ועמלות גבוהות מהרגיל.

חוק אשראי הוגן נחקק תחילה בשנת 1993, אך שונה בשנת 2017 לחוק רחב ומפורט הרבה יותר. בין היתר, החוק הוסיף הגבלה על הריבית המקסימלית שגוף שנותן הלוואות יכול לגבות, הגבלה על שיעור ריבית הפיגורים שניתן לגבות, חובה שההלוואה תיעשה בכתב ותכלול פירוט של מרכיבי ההלוואה ועוד.

כן. לפי חוק אשראי הוגן, ניתן להטיל סנקציות על חברות חוץ בנקאיות שנותנות הלוואות בניגוד לתנאים הקבועים בחוק. חברות שחורגות אפילו במעט משיעורי הריבית המקסימלית שנקבעו בחוק או שיעורי ריבית הפיגורים חשופות לקנסות גבוהים, וחריגה משמעותית יכולה להוביל אף למאסר.

חוק אשראי הוגן נועד על מנת להסדיר את התחום של הלוואות שניתנות על ידי חברות חוץ בנקאיות, תחום שהיה פרוץ עד לחקיקת החוק, ולכן הוא חל בעיקרו על חברות אלו. עם זאת, גם המוסדות הבנקאיים חייבים לציית לתנאי החוק, ולא יכולים להציע ללקוחותיהם הלוואות שחורגות מתנאים אלו.

משרד עורכי דין לויטה מזור קנפו ושות'

משרד עורכי דין לויטה מזור קנפו ושות'

משרד לויטה-מזור ושות', עורכי דין ונוטריון, מציע ללקוחותיו מעטפת כוללת של שירותים משפטיים וייצוג משפטי בתחום הנדל"ן והמשפט האזרחי-מסחרי. המשרד, עם ניסיון עשיר ומוכח בשני תחומים אלה, נותן דגש, במסגרת שירותיו, למקצועיות ברמה גבוהה, התאמה מדויקת ונכונה לצרכי הלקוח ולליווי אישי וצמוד לאורך כל הדרך.