מנהלי חברות גדולות במשק, שואלים אותי, האם באמת זו מדינה של גן עדן לחייבים??
האם לדעתי כעורך דין עם ניסיון של מספר שנים בפשיטת רגל, כמי שמייצג נושים וחייבים בהליך, לא כדאי להחמיר עם ה"חייבים" כך שישלמו יותר?
ראשית אני לא אוהב את המושג "חייבים" והאמת גם לא "יחידים" אלא פשוט אנשים או מבקשים בנסיבות העניין.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שונה מפקודת פשיטת הרגל, במובן שמי שמנסה לפעול בעורמה ובתחבולות ובמילים אחרות "לעבוד" על הנושים שלו, החוק אכן מחמיר איתו יותר.
מצד השני, אנשים שאין להם נכסים ואין להם יכולת באמת להחזיר את החוב בתקופה סבירה, נכון ומועיל יותר לחברה כולה שימחקו להם את חובותיהם.
לא מדובר בהליך הקיים רק בישראל, אלא בכל מדינות העולם המתוקן. הדבר נקרא insolvency ובעברית חדלות פירעון.
הדבר המרכזי שהשתנה בחוק חדלות פירעון, הוא אופן ההתבוננות על בני אדם כשווים בין שווים שאיתרע מזלם והם מעדו וחוו תאונה כלכלית.
"העיקרון הגלום בצו הפטר הוא הכרה באינטרנט הליגיטימי של פושט רגל, שנקלע בתום לב לחובות שאינו מסוגל לפרוע אותם, לפתוח דף חדש בחייו. ראוי לזכור כי החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים, ובגאולתם מהשתעבדות לחובות אין קץ ערך חשוב." (ראה בש"א 11172/08 קול מייק נ' כונס נכסים רשמי).
חשוב מאוד וצריך להאמר כי בהליך חדלות פירעון, צו ההפטר או צו מחיקת החובות, הוא הפרס או המתנה בסוף ההליך אך לאורך התהליך, צריך לעמוד במסגרת של כללים והוראות. ובמילים אחרות, צריך לעבוד בשביל לקבל פרס זה. הכוונה היא, יש לשמוע בעצת עורך הדין המומחה בהליך חדלות הפירעון, המייצג אתכם בהליך ולדעת שהמשמעות האמיתית של הליך חדלות הפירעון היא איזון בין אינטרסים.
אילו אינטרסים אתם שואלים? פגיעה בזכות הקניין של הנושים של המבקשים להיות בהליך (אנשים פרטיים, מוסדות או בנקים שחייבים להם כסף) לבין זכות של האדם שנקלע למצב ביש זה, לצאת לחופש כלכלי שגם נשען על זכויות יסוד.
בין השיקולים לאישור פרס ההפטר בסוף ההליך הם ההתנהלות של האדם בתוך ההליך. אם הוא עומד בתשלום חובותיו בהליך, לא תשלום חובות העבר אלא החובות שבתוך ההליך שהם: תשלום לכונס הנכסים הרשמי של צו התשלומים שנקבע, הגשת דו"חות אחת לחודשיים, שיתוף פעולה עם הנאמן בפגישת הבירור והמסמכים שמתבקשים, עמדת הנאמן, עמדת הממונה (כנ"ר) והתועלת שתצמח לנושים.
מעבר לזכות הקניין, אין לשכוח כי זכותו החוקתית של כל אדם לכבודו המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כוללת גם את הזכות לקיום מינימלי בכבוד. אדם בלי קורת גג הוא אדם שכבודו נפגע, אדם הרעב ללחם הוא אדם שכבודו נפגע, אדם שלא יכול לרכוש טיפול רפואי הוא אדם שכבודו נפגע, אדם שלא יכול לדאוג לילדיו בלימודים, חוגים בסיסיים, לבוש וכיוב' הוא אדם שכבודו נפגע (ראה רע"א 4905/98 הלכת גמזו ופס"ד ג'ולי כהן 29876-09-15.
במקרים בהם המבקשים, הם נכים בעלי אי כושר עבודה ו/או סובלים מבעיות רפואיות ו/או ללא השכלה ו/או לא יכולים לעבוד כלל, אלא מתקיימים מקצבת נכות ואנשים שבגדול "חיים מהיד לפה", בלי נכסים, קבע בית המשפט כי יש להעניק להם הפטר מיד ללא כל תכנית פירעון. (פס"ד בש"א 11172/08 ואן – קול מייק נ' כונס הנכסים הרשמי)
בפס"ד 6353/19 אנטולי לשצ'נקו נ' כונס הנכסים הרשמי, קבע בית המשפט:
במצב בו לחייב בפש"ר אין כל הכנסה פרט לגמלה חודשית מהביטוח הלאומי, לא ניתן לחייבו לשלם תשלום עתי מכוח סעיף 111 לפקודה פשיטת הרגל. לא ישירות מהגמלה, לא בעקיפין מהכספים המשתלמים לחשבונו; במצבים חריגים בהם החייב בעל כושר השתכרות בלתי ממומש, ומתקיים מכספי הגמלה בלבד, דומה כי ניתן להטיל עליו צו תשלומים.
כלומר לחייב כזה יינתן הפטר מיד לאחר תקופת הביניים, כך ממש.
תקופת הביניים מוגדרת, מהתאריך של צו הראשוני, הוא צו פתיחת הליכים, עד למתן צו שיקום כלכלי כלומר ברוב המקרים עד לדיון שנקבע.
במשרד המשפטים בוחנים לייתר את הדיון במקרים כאלו ולהעניק צו הפטר לאותם מבקשים לאחר מספר חודשים שבו נבחן, האם באמת אותו אדם נעדר יכולת כלכלית, אכן עומד בתנאים ובתנאי המבחנים שבחוק והפסיקה ביחס לצו תשלומים 0. במקרים כאלו, ההיגיון הבריא אומר שניתן לחסוך את הבירוקרטיה, הסחבת וגרירת האדם לדיון בבית המשפט, הרי מהלחץ והרגש הגועש לא יכולים אותם אנשים לתפקד מספר ימים.
מעבר לדיון, ישנם גורמים ועובדי ציבור שצריכים לעבוד על התיק ומשמע הדבר, בזבוז כספי ציבור והשקעת אותם משאבים למקרים אחרים מורכבים יותר.
רוצים לדעת איך לחשב את דמי המחיה בכבוד המגיעים לאדם שנכנס להליך פשיטת רגל או חדלות פירעון? באתר הביטוח הלאומי ישנו מחשבון דמי מחיה בכבוד.
דבר נוסף שחשוב להביא לידיעתכם, בשנת 2020 החלה והתכנסה ועדה ממשלתית בה נקבעו מסקנות לנושא דמי מחיה בכבוד. מסקנות הועדה גובשו במסגרת אמות מידה של הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי וגם בתקנות שייחתמו ויפורסמו בקרוב כתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הוראות לעניין דרך חישוב דמי מחיה בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד), התשפ"ב-2022.
חישוב הסכום החודשי מבוסס על כושר השתכרות של האדם, כלומר בשלב הביניים כמה ההכנסה שלו הממוצעת ובשלב שלאחר מכן מה הפוטנציאל שלו. דרכי קביעת פוטנציאל ההשתכרות מתבססות באמות מידה של הממונה ובתקנות שיותקנו בהמשך.
לסכום ההכנסה, מורידים את סכום דמי המחיה בכבוד שכוללים גם שכירות או תשלום משכנתא ואז מתקבלת תוצאה שקובעת מה הסכום שישולם לקופת ההליך.
בדיון ועדת חוק חוקה ומשפט ביום 17.5.2022, נשאלה השאלה מה תפקידו של הנאמן בהליך? האם חלק מתפקידו, לשמור על שיקומו הכלכלי של האדם? התשובה לכך היא שתפקיד הנאמן הוא למקסם את הליכי הגבייה עבור הנושים ויישום צו השיקום הכלכלי תוך שמירה על כבודו של האדם.
כמה מילים לסיכום בנימה אישית:
אנו ממליצים בנסיבות המתאימות ולאחר שהדבר נבדק ע"י בעלי מקצוע, להגיע להליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, להישמע להוראות בתי המשפט והממונה ובמיוחד להישמע להנחיות עורך הדין שלכם. יהיו לא מעט קשיים במהלך הדרך לקבלת צו ההפטר אבל כמאמר המשורר "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה" גם אם כיום, היא לא ארוכה במיוחד.
