מהו הליך חדלות פירעון והאם הוא דומה להליך פשיטת הרגל? למי מתאים ההליך הזה ומהן התוצאות ממנו? תוך כמה זמן מקבלים מחיקת חובות ומה קורה כשלא עומדים בתנאים המלאים? לפניכם כל מה שצריך לדעת על חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי:
לכולם יש מינוס בבנק. אז מה?
אדם שסך הוצאותיו גדול מחובותיו, מהווה למעשה אדם שהתנהלותו הכלכלית היא מעין "כדור שלג" שלא מפסיק לתפוח ולצבור תנופה: החוב שלא שולם צובר עוד קנס ועוד ריבית, מתווסף לחובות נוספים ולא מאפשר התמדה בתשלומים או עמידה בהם, ככל שלחייב יש עבודה אחת, הכנסה אחת ושכר קבוע וידוע מראש. בנקודה הזו, רבים מבינים שהם נקלעו לבור כלכלי עמוק שלא ניתן לצאת ממנו ושכעת אין להם מנוס ממפגש מסוכן וגורלי לעתידם הכלכלי עם רשות האכיפה והגבייה.
את התופעה הזו כולכם מכירים ולא במקרה. השחיקה בשכר לצד יוקר המחייה, תרבות השפע לצד העמלות הגבוהות על כל פעולה, העדר הכשרה פיננסית תקינה לציבור עוד בגילאים הנמוכים – כל אלו מכשירים את הקרקע להתנהלות כלכלית שאינה בריאה ושגורמת להצטברות חובות שמסתיימים, איך לא, מול פקידי ההוצאה לפועל.
הליכי פשיטת רגל לעומת חדלות פירעון
עד לשנת 2019 המדינה הושיטה יד לחייבים הללו באמצעות הליך פשיטת הרגל – פקודה וותיקה ביותר (נחקקה בימי המנדט הבריטי!) שנועדה לכנס את נכסי וכספי החייבים, להפקיע מהם את הסכומים לנושים שנצבר מולם חוב ולשלוח אותם בחזרה למעגל הכלכלי-ציבורי "עם אותה האהבה ועם אותם ההרגלים". פלא שהכרתם אנשים רבים שפשטו את הרגל ונותרו פושטי רגל לאורך שנים?
בנקודת הזמן הנוכחית, מבינה המדינה שהליכי פשיטת הרגל אינם טובים מספיק: ציבור החייבים לא "התחנך" מעצמו להתנהלות פיננסית תקינה, ההליך כלל פרצות רבות שאפשרו את ניצולו לרעה והכבידו על המערכת המשפטית וחלק עצום מפושטי הרגל כלל לא הגיעו לשלב ההפטר. ואם בכל זאת הצליח אדם להשלים את ההליך ולקבל מחיקה מיתרת החובות שלו, הוא נאלץ להסתדר ללא אשראי ועם שלל הגבלות מכאן ועד עולם.
רק בספטמבר 2019 הוחלפה פקודת פשיטת הרגל המיתולוגית בהליך חדש, אפקטיבי וייתכן שגם מעט "ידידותי" יותר לחייבים – הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי (התשע"ח – 2018). מבחינה רוחבית, מדובר בחוק דומה למדי לפשיטת הרגל, אך קצר יותר ברמת ההליך ויעיל יותר ברמה המערכתית.
מהי חדלות פירעון?
זהו אירוע כלכלי שבו מעורבים מספר משתתפים, במהלכו נקבעים הסדרים לאיזון בין האינטרסים של כל המשתתפים הפעילים: החייב, הנושים שלו וגם האינטרס הציבורי הכללי. הליך חדלות פירעון מייצר תמריצים כדי לעודד את החייבים להסדיר מהר ככל יכולתם את החובות ולצאת לפרק כלכלי חדש ונקי, ללא חובות עבר וללא קלון ציבורי.
מטרות החוק לחדלות פירעון ושיקום כלכלי
המטרה המרכזית של החוק החדש היא ליצור הליך מודרני, מהיר ויעיל, ללא עודף בירוקרטיה ועם איזון תקין יותר בין טובת החייב וטובת הנושים. החוק מתייחס הן לחייבים יחידים והן לתאגידים, אך עם מספר הבדלים בדרכי הפעולה בין אלו לאלו.
מטרה נוספת של החוק היא להביא לשיקום כלכלי מצד החייב, כדי שיוכל לצאת לדרך כלכלית מטיבה ותקינה יותר ולהימנע בעתיד מהישנות של צבירת חובותיו. אם מדובר בחברה חדלת פירעון, הרי שהשיקום הכלכלי שלה יביא להמשך פעילותה התקינה ולפרנסה התקינה של עובדיה.
בנוסף, חדלות פירעון מתייחסת להגדלה מקסימלית של חוב הפירעון לטובת הנושים, שנפגעו מהתנהלותו הכלכלית של החייב. לכן במסגרת ההליך מתמקדים במזעור נזקים על ידי היכולת להשיא את נכסי החייב ולממש אותם לטובת צמצום מיטבי של החוב.
כל אלו באים בסופו של דבר בהלימה אחת עם דין אחיד, ברור ויציב יותר, שבו ההליכים קצרים יחסית וההסדרים מותאמים לעידן המודרני. במקביל, מנוקה התדמית הציבורית השלילית שדבקה בפושטי הרגל, כך שחדלות הפירעון מקבלת משמעות מעט מעודנת יותר ואיננה פוגמת ביכולת החייבים להתקבל לעבודה ולמוסדות לימוד, להשתייך חברתית או לקבל בהמשך דירוג נאות במערכת הבנקאית.
וכך פועל התהליך
אדם שהיקף חובותיו גבוה מ-50,000 ₪, רשאי להגיש בקשת חדלות פירעון לממונה על חדלות הפירעון (לשעבר כונס הנכסים). את הבקשה מגישים בצורה מקוונת על פני טופס המחולק ל-8 חלקים, כל אחד מהם מתייחס לחובות ולנכסים מסוג אחר שיש לפרט לגביהם בדיוק מירבי.
לאחר שליחת הבקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים ואישור על תשלום האגרה, המערכת תשלח ישירות למייל החייב את האישור על קבלת הבקשה והניתוב אל הגורם המתאים שיטפל בה מכאן ועד לסיום ההליך:
לשכת ההוצאה לפועל – מטפלת בחייבים שצברו חובות בסך של עד 150,000 ₪
בית משפט שלום – מטפל בחייבים שצברו חובות מעל 150,000 ₪
בית משפט מחוזי – מטפל בחברות ותאגידים שצברו חובות מעל 250,000 ₪.
הבקשה תטופל בגוף הרלוונטי בתוך 30 ימים ואחריהם יקבל החייב תשובה על אישור בקשתו, מה שיספק אוטומטית צו פתיחת הליכים המכריז עליו באופן רשמי כחדל פירעון. אם נדחתה בקשת חדלות פירעון מסוימת, לרוב הסיבה היא אי עמידה בקריטריוני הסף (למשל סכום חובות נמוך מהמותר) או חוסר במסמכים שצריך להשלים בהקדם (אחרת הבקשה תימחק והאגרה לא תוחזר).
תקופות חדלות הפירעון ומהלך התוכנית:
התקופה הראשונה – צו פתיחת ההליכים מפרט את כל ההוראות, ההגבלות והחובות המוטלות על החייב. בנקודה זו, נפתחת "תקופת הביניים", בה החייב יתחיל לשלם סכום חודשי קבוע לקופת חדלות הפירעון, להיפגש עם הנאמן הממונה ומפקח עליו באופן ישיר מטעם בית המשפט/ הוצל"פ ולשתף פעולה לגבי סקירת נכסיו ובחינת האפשרות להפקעתם. הצו כולל גם הקפאת הליכים על חייבים יחידים, כך שכל מאמצי הגבייה נגדם יופסקו לאלתר.
התקופה השנייה – תקופת הביניים תימשך 9-11 חודשים ובסיומה הנאמן כבר יארגן את כל המידע לגבי החייב, אופן צבירת החובות שלו, הנושים שדורשים את כספם והנכסים שניתן לממש לטובת העניין.
כעת, הוא יבנה ויוציא (באישור בית המשפט) את צו "השיקום הכלכלי" – הליך בן 3 שנים לערך, במסגרתו החייב ימשיך לשלם חודשית לצד מימוש נכסיו והשתתפות בקורסים ובסדנאות להבראה כלכלית. רק בכפוף להמלצת הנאמן בסיום התקופה ובהחלטת בית המשפט, יינתן ההפטר שמורה על מחיקת יתרת החובות של החייב ויציאתו לדרך כלכלית חדשה ונקייה.
למרות היעילות, בכל זאת מדובר בהליך קשה ומורכב
כפי שאתם מבינים, הליכי חדלות פירעון נמשכים כארבע שנים פחות או יותר ומצריכים שיתוף פעולה מלא עם הנאמן ועם כל תנאי התוכנית, עמידה בהגבלות והדרישות ללא חריגות ותפקוד בתום לב מלא. הנאמן הוא אחד "הכלים" המרכזיים ביותר לתהליך, שכן הוא מפקח על התנהלות החייב באופן ישיר ויזהה כל מרמה, פעילות שלא בתום לב וניסיון לניצול לרעה של ההליך.
לאורך הדרך יווצרו אינספור סוגיות, שאלות ואתגרים בירוקרטיים: האם הנאמן רשאי לממש נכס שניתן לחייב בירושה? מה קורה כאשר המצב הכלכלי דוחק והתשלום החודשי לקופת חדלות הפירעון מתעכב? האם פטירת בן/ בת הזוג של חייבים מאפשרת סיום מוקדם של ההליך? האם חסכונות ילדים נחשבים לחלק מנכסי החייב ועליו לממש אותם?
לכל השאלות והפתרונות עבורן אנחנו כאן. משרד עו"ד מזור קנפו ושות' מזמין אתכם לקבל ליווי משפטי צמוד, יעיל ומקצועי לאורך הליך חדלות הפירעון, שישמור על זכויותיכם וידאג להביא אתכם לנקודת הסיום בדרך הטובה והמהירה ביותר. צרו עמנו קשר ונשמח לפגוש אתכם.
