הסדר חוב שלא במסגרת צו פתיחת הליכים

הסדר חוב שלא במסגרת צו פתיחת הליכים הוא אפשרות שקיימת לחלק מהחייבים, כך שהם יוכלו לסלק את חובותיהם מבלי להיכנס להליך חדלות פירעון (לשעבר פשיטת רגל). כיצד עושים זאת ומהן האפשרויות הקיימות?

 

מהו הסדר חוב

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שנכנס לתוקפו בחודש ספטמבר 2019, מגדיר את המונח "הסדר חוב" כהסדר בין חייב יחיד (פרטי) לבין הנושים שלו ובו ניתן לשנות את תנאי פירעון החוב. השינוי עשוי להתבטא בהחזר החוב עד לשלב מסוים וממנו להגיע להפטר. הסדר זה מתאפשר בכל שלבי הליך חדלות הפירעון וניתן לבצע אותו גם לפני כן.

למעשה, סעיף 321 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מקביל לסעיף שקדם לו, מפקודת פשיטת הרגל ובה נקבע (על פי סעיף 19א') שניתן להגיע לכדי מחיקת חובות ללא פשיטת רגל, או בהפטר ללא פשיטת חובות. פקודה זו הוחלפה כאמור בהסדר חוב שניתן להגיע אליו גם מבלי לפתוח בהליכים.

זוהי למעשה הזדמנות לקבל הפטר ולמחוק את יתרת החובות מבלי לעבור את מסלול חדלות הפירעון המורכב והמתמשך, כך שהחייב מסדיר את חובותיו כלפי הנושים ומסתלק מהם.

 

הסדר חוב שלא במסגרת צו פתיחת הליכים ועד למחיקת חובות

המציאות בישראל מאופיינת בחיים צרכניים אינטנסיביים, שעשויים להביא אנשים שאינם מתנהלים כשורה לכדי חובות גבוהים שלא ניתן להחזיר. מלבד ההתנהלות הכלכלית הלקויה, ישנם גורמים רבים שעשויים להפוך אדם לחייב כמו למשל אירוע חיים בלתי צפוי, מחלה קשה, פיטורין ואפילו תקופת הקורונה, בה אנשים נאלצו להוציא כספים רבים עד כדי פעירת בור כלכלי שבלתי אפשרי עוד לסגור.

ולכן החוק מאפשר לכל חייב שנקלע לחובות, לפנות לבעל החוב ולהגיע עמו לפשרה או הסדר מסוים. ניתן לנהל הידברות, משא ומתן או מיקוח לגבי גובה החוב או פריסת התשלומים וכך להגיע לכדי הסדר חוב שמשרת בהצלחה את המטרה של שני הצדדים. כל זאת עוד לפני פנייה להליך חדלות הפירעון וההליך הבירוקרטי שיביא אתכם להפטר כעבור 3 שנים לכל הפחות.

 

יתרונות הסדר החוב ללא פתיחת הליכים

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נועד לחייבים שסכום החובות שהצטבר להם הוא של מאות אלפי שקלים, מה שכמובן לא מאפיין את כל בעלי החובות. הנה לדוגמה, חוב לחברת הסלולרי עבור תשלום חודשי על המכשיר צפוי לעמוד על כמה אלפי שקלים לכל היותר, מצב כשלעצמו מייתר את הצורך בהליך חדלות הפירעון ואף איננו עומד בקריטריונים להליך זה.

יחד עם זאת, את חוב זה חשוב להסדיר בהקדם כדי להימנע מנקיטה בשיטות גבייה כאלו ואחרות שבהן יכולה אותה חברת סלולר להשתמש. ככל שהיא תבחר לפתוח תיק בהוצאה לפועל כנגד החייבים, ייכנסו לתוקפן גם סנקציות נוספות שיאלצו את החייב להסדיר את חובותיו.

ולכן היתרון הבולט של הסדר החוב הוא התאמתו גם למקרים של חובות בודדים מול נושה מסוים ולא רק כאשר מדובר ביתרת חובות גבוהה מאוד.

ישנם כמובן יתרונות רבים ומשמעותיים בנוסף לכך עבור החייבים, ככל שהם עומדים בתנאי חוק חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי:

 

קיצור תהליכים

הסדר חוב שלא במסגרת צו פתיחת הליכים מייתר את המסע הבירוקרטי המתמשך שכרוך בתשלום החוב עד קבלת ההפטר כאשר מבוצעים הליכי חדלות פירעון.

 

קיצוץ בהוצאות

הסדר חוב הוא הליך זול, שכן כל מאמציו מסתכמים בפנייה והידיינות מול הנושה.

 

הימנעות ממצב של כינוס ומימוש נכסים קיימים

כאשר מגיעים לכדי הסדר חוב מול הנושים ישירות, מתייתר הצורך בתהליך של כינוס נכסים והקמה של קופת נשייה, אליהם נאספים כל הכספים והנכסים של החייב ומחולקים לזוכים (בעלי החוב).

 

הימנעות מהגבלות, מגבלות ועיקולים

החייבים שמגיעים להסדר חוב יוכלו להימנע מכל סנקציה כלכלית שהייתה עשויה לחול עליהם כתוצאה מאי תשלום החוב, כמו למשל צו איסור יציאה מן הארץ, עיקול על חשבונות הבנק וכרטיסי האשראי, הימנעות מחידוש והחזקה של רישיון נהיגה ועוד.

 

אופן הגשת הבקשה להסדר חוב

ככל שחייב מסוים מעוניין להגיע להסדר חוב מול הנושים שלו ובכך להתחיל להחזיר את חובותיו עד למיצוי, עליו להגיש בקשה לבית המשפט הכוללת הצעה להסדר נושים. הצעה זו תוגש לבית משפט שלום באזור המגורים או האזור שבו מנוהלת עיקר הפעילות העסקית של החייב ויש לצרף אליה גם בקשה להבאת הסדר חוב לאישור מצד הנושים ובעלי העניין של אותו חוב.

מלבד הגשת הבקשה לבית המשפט, יש למסור העתק ממנה גם לממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים – העתק זה מתרחש דרך אתר האינטרנט של משרד המשפטים באופן מקוון וללא תשלום אגרה.

 

אופן הטיפול המשפטי בהצעה להסדר חוב שהוגש

כאשר בית המשפט מקבל אליו את ההצעה להסדר חוב והבקשה לאישור של בעלי העניין, הוא יקבע תאריך לדיון בבקשה, בו יוחלט האם ההצעה להסדר מתאימה ויהיה ניתן להעביר אותה לאישור.

אם במעמד הדיון בית המשפט סובר שההצעה תקינה ואפשר להעביר אותה לעיון בעלי העניין, הוא ימנה מנהל הסדר מטעמו, מתוך רשימת מנהלי הסדרים קיימת (לרשימה זו אחראי הממונה על הליכי חדלות פירעון בבית משפט). מנהל ההסדר הוא זה שיעדכן את הנושים לעניין ההצעה על הפרק.

 

הצבעת נושים

לפי החוק, כל הסדר חוב מצריך רוב של 3/4 מכלל הנושים, כלומר שמרבית הנושים מקבלים ומאשרים את ההסדר. הדבר שונה מעט כאשר החייב הוא תאגיד ובמקרה כזה התאגיד יצטרך להציע לכל נושה תמורה ששווה לגובה החוב.

 

הסכמת הנושים להסדר

אם הסדר החוב שהוצע מצידו של החייב מקובל על הנושים, עליהם להשיב למנהל ההסדר כי ההצעה מאושרת מבחינתם. יחד עם זאת, הגורם הסופי שיוכל לאשר את ההסדר הוא בית המשפט, שיבדוק האם ההצעה מטיבה עם הנושים ובעלי העניין בחוב וזאת ביחס לאלטרנטיבה לפיה יינתן לחייב צו לשיקום כלכלי (מכוחו של הליך חדלות הפירעון).

יצוין שגם אם הנושים עצמם מסרבים להסדר ולא מאשרים אותו, בית המשפט עדיין יכול להחליט לאשר את הסדר החוב וזאת ככל שיש בו תועלת אמיתית והתאמה לנסיבות מסוימות. באותו האופן, אם בית המשפט סובר שהסדר החוב המוצע פוגע בהליך או שיש בו טעם לפגם (גם אם הנושים כבר אישרו אותו), הוא רשאי לפסול אותו.

 

החלת הסדר החוב וסיכום דבר

מרגע שבית המשפט החליט לאשר את הסדר החוב – מדובר בהסדר מחייב לכל הנושים, לרבות אלו שהתנגדו לו. כעת על החייב מוטלת החובה לעמוד בתנאי ההסדר שקבע וכאשר ההסדר יגיע לסיומו, הוא יוכל לקבל הפטר שבו ניתן יהיה למחוק את יתרת החוב שטרם נפרעה.

למרות שהחוק מציע הליך ברור ופשוט במורכבותו לעניין הסדרי החוב, בניית ההצעה והעברתה לנושים, הטיפול בה ואישורה הסופי תלויים רבות בבקיאות והניסיון המשפטי של גורמים המתמחים בהליכי חדלות פירעון. לאור זאת מומלץ להסתייע במשרד עורכי הדין קנפו מזור ושות' ולקבל ייעוץ והכוונה מקצועיים בהתאם לנסיבות המקרה.