מכירת נכסים בחדלות פירעון

מכירת נכסים בחדלות פירעון מתבצעת על מנת שיהיה ניתן להחזיר באמצעותה את החובות לנושים עצמם. זהו חלק בלתי נפרד מהליכי חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי, במסגרתו כספי המכירה מועברים לקופת הנשייה של החייב ומשם לחלוקה לנושים עצמם, לפי סדר הנשייה שקובע החוק.

 

מימוש נכסים לטובת פירעון החובות

על פי סעיף 227 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, כאשר ניתן צו לפתיחת הליכים לחייב מתמנה נאמן – גורם שאחראי על הטיפול בקופת הנשייה של החייב ובסילוק חובו. הנאמן אחראי בין היתר למכירת נכסים שברשות החייב וזאת כדי שיהפכו לנזילים ויהיה ניתן להשתמש בהם כדי להגדיל את הסכום הקיים בקופה ולהתחיל לחלק ממנו לנושים.

סוגיית מימוש הנכסים נתפסת כאקט מחייב בהליכי חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי, שכן מדובר באחת הפרקטיקות שמביאות לקיצור ההליך כולו ומזרזת את קבלת ההפטר המבטא יציאה לפרק כלכלי חדש וסיום חובות העבר.

 

מכירת נכסים בחדלות פירעון – האם עלולה להיווצר כאן בעיה?

הליך פשיטת הרגל מאפשר למכור נכסים שהגיעו מכינוס הישר לקופת הנשייה של החייב ולכן אין צורך לעבור דרך בית המשפט בנושא. יחד עם זאת, קל לזהות מצבים שבהם חייב עלול להיפגע מכינוס כלל נכסיו ובאופן בלתי מידתי, כך שישנן הגבלות מסוימות מכוחן של הוראות ותקנות. כך למשל ישנם סייגים בעת מכירת בית מגורים של חייב והדבר אכן דורש צו משפטי.

הגנה מסוימת מתקיימת גם לתאגידים חייבים שקיבלו צו לשיקום כלכלי, המגדיר מכירה של חלק מהנכסים בבעלות אותו תאגיד: כאן תוכנית השיקום שנקבעה היא זו שמתווה את מימוש הנכסים.

 

כיסוי חובות על ידי מכירת דירה

כאשר מדובר על מכירת דירה של חייב המתגורר בה עם בן או בת זוג וילדיהם, תתרחש הסדרה של אופן המכירה על פי תקנות שהוגדרו לכך בסעיף 229 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. סעיף זה קובע שדרוש אישור מבית המשפט לצורך המכירה ומימושה והוא יינתן רק אם בית המשפט השתכנע בקיומם של מספר תנאים מצטברים.

אחד התנאים למשל, הוא שלחייב ומשפחתו עומדת חלופה ראויה שניתן להתגורר בה אחרי שדירתם תמומש, מה שימנע מצב שבו חייבים ומשפחותיהם יסלקו חובות, אך לא יהפכו למחוסרי דיור.

שאלה ייחודית לעניין מכירת הדירה היא – מה דינה כאשר קיימת משכנתא? ובכן, כאשר לדירה יש משכנתא או משכון, הוראות סעיף 229 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לא יחולו עליה ובמקומן ייכנסו לתוקף תקנות חובות מובטחים (חלק ד', סימן א', פרק ו' לחוק חדלות פירעון). במקביל יחול גם סעיף 38ג' לחוק ההוצאה לפועל, שמסדיר את פתרון המגורים החלופי במצב כזה.

 

דינם של דיירים מוגנים

בעבר, בהליכי פשיטת הרגל, חייבים שהתגוררו בדירת מגורים שבבעלותם קיבלו הגנה רחבה יותר וזאת מכוח חוק הגנת הדייר. סעיף 33 לחוק זה קובע שדייר מוגן יוכל להמשיך להתגורר עם משפחתו באותה הדירה למשך החיים, גם אחרי מכירת הדירה לבעלים חדשים.

המצב יצר בעיה קשה, שכן כל דייר מוגן נדרש למעשה למכירת ביתו כ"תפוס" והדבר פגע בשווי הנכס בשוק החופשי – לבעלים החדשים אין רלוונטיות בנכס כזה והם לא יוכלו להשתמש בו עד שהחייב ילך לעולמו. וכך חייבים רבים הצליחו לשמור על זכותם בדירה הקיימת ובמקביל לאפשר לבני זוגם שרשומים כבעלים על מחצית הנכס, לרכוש את החצי הנוסף בסכום נמוך במיוחד.

כפי שאתם מבינים, הגנה זו צמצמה משמעותית את היכולת של נושים לגבות את חובם באמצעות נכסי החייב, גם כאשר מדובר בנכס ששוויו משמעותי ואף מכסה לחלוטין את החוב. לאור אלו החוק שונה כך שהוא מבטל את ההגנה הגורפת שהחייבים נהנו ממנה ומגביל מאוד את האפשרות לשמור על הנכס שבו הם מתגוררים עם משפחתם.

החוק מאפשר למכור את הדירה של החייב כנכס "פנוי" ולא כתפוס, כך ששוויה יכול רק לעלות. הדבר מגביל את בני הזוג הרשומים מלרכוש את הדירה במחיר אטרקטיבי וכעת הם ייאלצו לחפש דירה אחרת למגורים.

פירוט דינם של הדיירים המוגנים – המצב בעבר לעומת כיום:

בעבר כל דייר מוגן נדרש למעשה למכירת ביתו כ"תפוס" והדבר פגע בשווי הנכס בשוק החופשי – לבעלים החדשים אין רלוונטיות בנכס כזה והם לא יוכלו להשתמש בו עד שהחייב ילך לעולמו.
כיום החוק מאפשר למכור את הדירה של החייב כנכס "פנוי" ולא כתפוס, כך ששוויה יכול רק לעלות. הדבר מגביל את בני הזוג הרשומים מלרכוש את הדירה במחיר אטרקטיבי וכעת הם ייאלצו לחפש דירה אחרת למגורים.

 

מה קובע החוק לעניין הברחת נכסים?

הברחת נכסים היא תופעה מוכרת שבה משתמשים חייבים מסוימים, במסגרתה טרם פתיחת הליכי חדלות הפירעון מתרחשת "הענקת מתנות" מצידו של החייב לאחרים וללא תמורה הולמת. המחווה היפה נועדה כדי להבריח את הנכס ולסלק אותו מרשימת הנכסים הקיימים, כך שיהיה בלתי אפשרי להיפרע ממנו.

הברחת הנכסים מצמצמת את היקף הנכסים של החייב, אך מבלי שחובותיו הצטמצמו גם הם ולכן מדובר בפגיעה בנושים שאינם מקבלים את חלקם בסופו של דבר. במקביל, הדבר מעמיק את חדלות הפירעון של החייב שכאמור, עומדים לרשותו פחות נכסים להיפרע מהם.

גם כאן מצא החוק דרכים להתגבר על הבעיה: סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, קובע כי בית המשפט מוסמך לבטל כל פעולה שתיתפס כהברחת נכסים. בהתאמה, שני סעיפי חוק נוספים מעניקים לבית המשפט סמכות לבטל כל פעולה שגורעת מהנכסים בקופת הנשייה של החייב או פעולה שמסווגת כהעדפת נושים.

 

מכירת נכסים בחדלות פירעון על ידי הנאמן

ברוב המקרים, מי שמגיש בקשה לביטול הברחת נכסים הוא הנאמן – גורם מוסמך מטעמו של בית המשפט לטיפול בנכסי החייב ובחלוקת הכספים מקופת הנשייה עד לסיום. לנאמן תפקיד מרכזי מאוד בהליך חדלות הפירעון מול החייב, שכן עליו להתחיל לאתר ולאסוף את כל הנכסים הקיימים לחייב, לאמוד את ערכם, להוציאם למימוש ולחלק אותם בין הנושים על פי סדר הפירעון האמור בחוק.

ברור אפוא שמטרתו של הנאמן היא להגדיל כמה שיותר את כמות הנכסים בקופת הנשייה ולמנוע כל פעולה בלתי חוקית שחותרת להקטנת הנכסים. עוד יצוין שבית המשפט מתייחס בכובד ראש וברצינות רבה לשיתוף הפעולה בין חייבים ונאמנים.

ככל ששיתוף הפעולה של החייב אינו משביע רצון וניכר כי הוא משתדל לצמצם במכוון את נכסיו חרף מאמצי הנאמן, האחרון עשוי לעכב את המלצתו להפטר ואף להגיש דו"ח לבית המשפט שיגרום לדחייה ממושכת מאוד של ההפטר.

יחד עם כל אלו, בית המשפט עשוי להביא בחשבון גם סיטואציה שלפיה נכס מסוים הועבר מצידו של החייב בתום לב.

 

כיצד מתמודדים עם מכירת נכסים בהליכי חדלות פירעון?

לפני שניגשים להליך, חשוב להבין את המשמעות המלאה שלו, את השלכותיו ולהיכנס להליך לאחר תכנון מקדים ובעזרת ליווי משפטי צמוד. אם ברשותו של החייב קיימת דירת מגורים, צריך לקחת בחשבון את הסיכוי האפשרי לאבד אותה וככל שאין באפשרותו להציע הסדר חוב אחר. אם קיימת אפשרות להציע הסדר, חשוב לתכנן זאת יחד עם עורך דין חדלות פירעון ולמנוע מצב של העדפת נושים אסורה או הברחת נכסים.

למרות שנדמה כי החוק מהדק את המושכות כלפי החייבים, המצב הנוכחי מאפשר להגיע להחזר חובות בצורה יעילה ומהירה יותר מבעבר. אפשר לחשוב על דרכים כמו הסדר חוב או אפילו מכירה עצמית של הבית לפני שהמצב מידרדר לכדי חדלות פירעון.

כך או כך, מכירת נכסים בחדלות פירעון היא הזדמנות לצאת לפרק כלכלי חדש ונטול חובות ולשוב להתנהלות שבה ניתן יהיה לצבור עם הזמן נכסים חדשים.