פירוק חברה חדלת פירעון

חברה שפשטה את הרגל ומגיעה לכדי חדלות פירעון, היא חברה שלמעשה לא יכולה עוד לשלם את התחייבויותיה לעובדים, ספקים או בנקים. כאשר מתגלה שגם נכסיה של החברה אינם מספיקים כדי לכסות על החובות שהצטברו לה, ניתן לפעול רק בדרך אחת וכואבת – להגיש בקשת פירוק חברה חדלת פירעון ובכך לסגור את החברה לצמיתות. כיצד מבוצע הפירוק ומה יעלה בגורל בעליה?

פירוק חברות בהליכי חדלות פירעון

חברה שסוגרת בלב כבד את שעריה בעקבות חדלות פירעון, עלולה לפגוע בצורה אנושה בעובדים, הלקוחות והספקים שלה. לכן במרבית המקרים לא יתרחש מצב שבו החברה נסגרת ומתפרקת בבוקר בהיר אחד, אלא שיתאפשר לה לקבל "זמן אוויר" להתאוששות מסוימת מהמצב ועד למועד מוגדר וידוע מראש.

בשלב זה, תוכל החברה לפעול לרכישתה מצד חברה או תאגיד אחר, למצוא משקיע או שותף שיזרימו לחברה כספים רלוונטיים. פעולות אלו יוכלו להביא לשיקום חברות מסוימות והן יצטרכו לנהל כעת פשרה או הסדר כלשהו עם הנושים בנושא.

חברה שמבינה שעדיין ניתן לפעול כדי להינצל, תוכל להגיש בקשה להבראת החברה או ליצור הסדר שבצידו בקשה לצו הקפאת הליכים. במצב כזה, הנושים לא יוכלו לפעול כלפי החברה בהליכי גבייה במשך 9 חודשים, אך היא תחויב להציג במסגרתם הסדר הבראה כלכלית שמוסכם על כל הנושים שלה.

אפשר להקביל את המצב לסיטואציה של "הקפאת הליכים" שמתרחשת בקרב יחידים – החברה ממשיכה "לחיות", למכור, לנהל גבייה מלקוחות ולקבל כספים תוך ניהול תזרים, עד כדי מצב המאפשר את עצירת ההידרדרות הפיננסית והעמקתה יחד עם הבראה מאורגנת ומחושבת.

 

עילות פירוק חברות

בישראל ישנן ארבע עילות מקובלות לפירוק חברה חדלת פירעון:

  • החלטה מיוחדת מצידה של החברה לעניין פירוק על ידי בית משפט
  • חברה שהתאגדה אך לא התחילה בעסקיה תוך שנה מיום ההתאגדות או שחדלה מעסקיה למשך שנה ומעלה
  • פירוק חברה חדלת פירעון מתוך הצדק והיושר (כלומר ע"י פסיקת שופט שהורה על כך)
  • פירוק חברה חדלת פירעון מרצון

לאחר דיונים בבקשת הפירוק, ימונה מפרק זמני שישמור על נכסי החברה עד לקבלת צו הפירוק. ברגע שניתן הצו, נכנס לתוקפו עיכוב הליכים שמונע מנושה לנהל הליכי גבייה ותביעות מול החברה. בנוסף, כל פעולת הוצאת נכסים מתוך החברה (עיקול רכוש ומיטלטלין) בטלה ומבוטלת.

הממונה על הפירוק יהיה אחראי להעריך מכאן והלאה את מצבה הכלכלי של החברה, לתחקר את כל הנסיבות לכישלון שלה ולהבין האם התרחש מעשה רמייה בחברה שמצדיק חקירה (מעילה למשל). את מסקנותיו הוא יעביר לכונס הנכסים הרשמי. הכונס הוא זה שיפעל בשלב זה לכינוס אסיפת נושים וכינוס בעלי המניות והם מצידם ימנו מועמד שיכהן כמפרק קבוע עד לחיסול החברה.

פירוק חברה חדלת פירעון

פירוק חברה חדלת פירעון מרצון

כפי שקראתם, חברה יכולה להחליט להתפרק מרצונה או מצד עובדיה. אם לאותה החברה יש יכולת פירעון (כלומר שהיא מסוגלת לשלם את כל חובותיה עד שנה אחת מיום תחילת הפירוק), אזי בעלי החברה יוכלו ליזום ולנהל בעצמם את הפירוק.

כדי להתחיל פירוק חברה חדלת פירעון מרצון, יש לזמן אסיפה כללית של כל בעלי המניות. הם יוכלו למנות ולפטר את המפרק והוא יתפקד כשליח החברה ללא פיקוח ישיר של בית המשפט.

כאשר החברה מתפרקת מרצון אך אין לה כושר פירעון מתאים, הדין יעדיף שהנושים ינהלו את הפירוק ומכוחו של חוק חדלות פירעון החדש.

באופן כללי פירוק מרצון הוא הליך שבו מתרחשת מעורבות נמוכה ביותר מצד בתי המשפט ולרוב התערבותו תידרש רק בשאלות שנובעות מהפירוק. סדר חלוקת הנכסים, כמו גם סמכויות המפרק נותרים זהים בין אם מדובר בניהול הפירוק ע"י בית המשפט ובין אם לא. ייתכן שיוחלט שדירקטוריון החברה ימשיך לפעול כאורגן החברה לצידו של המפרק.

ההליך מסתיים לאחר שהחברה פורקה לחלוטין וכך נקבע באסיפה סופית שבה יוצג דו"ח מסכם לפירוק. בשלב זה המפרק שולח את הדו"ח שיצר לרשם החברות ושלושה חודשים לאחר מכן החברה תחוסל סופית.

חשוב לציין שכאשר מדובר בפירוק חברה חדלת פירעון המוגדרת כחברה גדולה, הליכים אלו אינם קצרים ועשויים להימשך שנים. לאורך זמן זה החברה מתקיימת כאישיות משפטית אך הדירקטוריון והמנכ"ל שלה איננה פעילים.

כמו כן, בית המשפט רשאי להחליט על מינוי וועדת ביקורת בכל שלב, שתפקידה לסייע למפרק ולפקח עליו במקביל.

 

חלוקת נכסי החברה במעמד הפירוק

השאלה המרכזית שעומדת בבסיס פירוק החברות היא אופן חלוקת הנכסים של החברה בין הנושים שלה. הרי חדלות הפירעון והחלטת הפירוק נבעו מחוסר יכולת להפקיע נכסים כדי להיפרע מהחובות הקיימים ולכן צריך להבין שהנושים, או חלקם לפחות, יצטרכו לאבד חלק כלשהו מגובה החוב המקורי שהיו אמורים לקבל מהחברה.

ולכן חלוקת הנכסים תבוצע בהתאם לעיקרון העדיפות – עיקרון חלוקה מנחה בהליכי חדלות פירעון ובו הנושים מחולקים לדרגות שממקמות אותם "בתור" לקבלת כספם. עיקרון זה מאפשר לנושים מהדרגה הגבוהה ביותר לקבל ראשונים את פרעונם ולאחר מכן נושים מהדרגה הבאה וכן הלאה. אם קופת הפירוק התרוקנה בשלב מסוים עד לתורו של נושה כלשהו, הוא והבאים אחריו בתור יישארו לצערם ללא אגורה.

 

חובות החברה בדין קדימה

כאמור, כל נושה שדורש את סכום הכספים שמגיע לו מהחברה יקבל אותו בהתאם לסדר החלוקה שממקם אותו באחת מהדרגות האפשריות. להלן סדר חלוקת הכספים והנכסים במצב של פירוק חברה חדלת פירעון:

שכר עבודה לעובדים לרבות ניכוי מהשכר לטובת כספים למס הכנסה

מיסים (ארציים ומקומיים) יחד עם דמי שכירות של שנה עד למועד תחילת הפירוק

חובות מובטחים בשעבוד צף (הגדרת כל הנכסים המשועבדים של החברה והפיכתם לקבועים כך שניתן להיפרע מהם).

חובות רגילים – כלומר כל חוב שהחברה מחזיקה בו אך הוא לא מועדף או מובטח

בעלי המניות הם האחרונים בתור החלוקה מנכסי החברה, כך שרק אם נותר סכום לחלוקה עם סיום החלוקה של כל הנכסים לנושים הם יוכלו להתחלק בו בהתאם לחלקם היחסי בחברה. מעבר לעקרון העדיפות, בחלוקת הסכום לנושים האחרונים בתור קיים גם עקרון השוויון: נושים בעלי אותה דרגה יתחלקו באופן יחסי לחובות של כל אחד מהם.

כך למשל, אם נותרו בקופת הפירוק שני מיליון שקלים אחרי שכבר שולמו כל החובות לכל הנושים שהסתכמו בכ-20 מיליון שקלים – אזי כל נושה יקבל רק 10% מגובה החוב המקורי.

 

בשורה התחתונה

הליכי פירוק חברה חדלת פירעון דורשים בקיאות רבה מאוד בתחומי חדלות הפירעון, דיני חברות ותאגידים, חוזים וניסיון בליווי הליכי פירוק קודמים. מוטב שחברה שמתפרקת או שמעוניינת לבחון את שאלת הפירוק תהיה מלווה ביועץ משפטי מיומן, שיוכל להציג את התמונה המלאה ואת אפשרויות ההליך ובכך ללוות אותו בצורה הטובה ביותר עד לסיום הפירוק.

משרד עורכי הדין מזור קנפו ושות' צבר ניסיון עשיר בטיפול בפירוק חברות חדלות פירעון, לרבות הליכי חדלות פירעון שבהם מתקבלת תקופת שיקום כלכלי להבראת החברה עד לסיום השיקום ופריחתה של החברה מחדש. צרו עמנו קשר להתייעצות ראשונית בנושא.