הסדר נושים בטרם הכרזת חדלות פירעון, האם נכון?

יש דבר חדש שלא זכה להרבה שימוש עד היום. זהו כלי נוסף שניתן להשתמש בו בבקשה לעיכוב הליכים לפי פרק י' לחוק. לפי פרק זה, ניתן ליחיד או לתאגיד לגבש הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים.

כמובן שלא כל המקרים מתאימים לסוג זה אבל ניתן לעשות בו שימוש בעת הצורך. באמצעות השימוש בפרק י׳ לחוק משרדנו סייע לחייב שהיה בסיכון לאבד את בית מגוריו להציע הסדר שבסופו של דבר אושר בבית המשפט, ובמסגרת זו החייב לא היה חייב ׳לוותר׳ על בית מגוריו.

 

כיום לבית משפט של חדלות פירעון סמכויות נרחבות ויכולת לאכוף הסדר מסוג זה או להחליט שלא לממש את דירת המגורים ולהיפרע בדרך אחרת.

 

הסדר נושים בטרם הכרזת חדלות פירעון, האם זהו צעד נכון?

עכשיו שאנחנו מכירים את פרק י׳ לחוק חדלות פרעון, אנו יודעים כי חייב בהליכי חדלות פירעון רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לאישור הסדר חוב עם הנושים (אותם אנשים שהחייב חב להם), כלומר הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים.

סעיף 320 לחוק קובע כי " הסדר חוב יחייב את החייב וכל אחד מבעלי העניין בו, גם אם לא הסכימו להסדר כל בעלי העניין, אם אושר בידי בעלי העניין ברוב הדרוש וכן בידי בית המשפט, בהתאם להוראות פרק זה." חשוב לשים לב שגם החייב הוא בעל עניין בעצמו.

 

בסעיף 321(ב) לחוק נקבע כי מגיש הבקשה יפרט בה את כל המידע הדרוש לשם החלטה בה ובכלל זה את הסדר החוב המוצע ואת התועלת שתצמח מאישורו, וכן, בשינויים המחויבים, את הפרטים המנויים בסעיף 82(ב); השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בבקשה ומסמכים שיש לצרף אליה הדרושים לבעלי העניין לשם קבלת החלטה בדבר אישורו של הסדר החוב המוצע.

 

מדובר עדיין בסעיפים טריים יחסית, שכן החוק לחדלות פירעון לא קיים זמן רב (נכנס לתוקף בחודש ספטמבר בשנת 2019), ולכן גם הפסיקה בעניינים אלו אינה חד משמעית בשלב זה.

עם זאת, בעניין זה אנו סבורים כי ניתן לשאוב מידע מהדין החל בסעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל. סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל קובע בזו הלשון:

"(א) חייב שחובותיו עולים על 32,979 שקלים חדשים רשאי לפנות בכל עת לבית המשפט, בבקשה לאשר הצעת פשרה או הסדר עם נושיו, אף אם לא הוגשה בקשת פשיטת רגל, או אם הוגשה – כל עוד לא ניתן נגדו צו כינוס.

(ב) לבקשה יצרף החייב – (1) את הצעת הפשרה או ההסדר, בצירוף תצהירו שאינו כול לשלם את כל חובותיו; (2) דין וחשבון כאמור בסעיף 17(א)(2) על חובותיו ורכושו בציון סיבת הגרעון;

(ג) בית המשפט רשאי לאשר את ההצעה אם מצא שיש יסוד סביר להניח שישולמו לפיה לפחות שלושים אחוזים מכל חוב לא מובטח שאילו ניתן צו כינוס ביום הגשת הבקשה היה בר תביעה, לרבות הפרשי הצמדה עליו עד ליום הגשת הבקשה לאישור ההצעה; בית המשפט רשאי להתנות את אישורו להצעה במתן ערובות לביצועה.

(ד) בית המשפט רשאי להטיל על הכונס הרשמי תפקידים שנקבעו בכל הנוגע לטיפול בהצעה לפי סעיף זה, ולהורות על כינוס אסיפות נושים לשם דיון בה.

(ה) הוראות סימן ג' בפרק זה, למעט הוראות סעיף 35(ז), יחולו על הצעה לפי סעיף זה בשינויים המחויבים."

במקרים אלו של פשיטת רגל קובעת הלכת בנבנישתי (6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 204 (2003)).

 

בבסיס הליכי פשיטת רגל, אשר סעיף 19א' נכלל גם הוא בתוכם, עומדות שתי תכליות: האחת כינוס נכסי החייב וחלוקתם בדרך הזולה והיעילה ביותר תכלית זו מקבלת משנה תוקף לאור ההגנה החוקתית על זכות הקניין (סעיף 3 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו). לשם שמירה על קניינו של הנושה ופירעון החובות המגיעים לו אין די לעתים בהליכי הוצאה לפועל, ויש הכרח באמצעי קיצוני יותר – הוא הליך פשיטת הרגל. אולם לצד תכלית זו קיימת התכלית, השנייה, לאפשר לחייב שנקלע לקשיים כלכליים ואינו יכול לפרוע את חובותיו לפתוח "דף חדש" בחייו הכלכליים על ידי קבלת ההפטר בפשיטת רגל.

 

על פי רוב על החייב המציע הצעה להסדר להיות תם לב. כלומר כל עוד לא ייצר את חובותיו במרמה ו/או בדרך קלוקלת, אזי עומדת לזכותו חזקת תום הלב. כפי שעמד על כך בית המשפט העליון: "אין כל הצדקה לתת 'קרש הצלה' לחייב אשר בא לבית המשפט בידיים שאינן נקיות, ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר" (ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי, (פורסם בנבו)).

מן האמור לעיל עולה כי במצב שבו יש נכס ובכוונתכם למכור אותו לסילוק החובות, כדאי להקדים את הנושים, מכיוון שבמצב אחר כל החוב יגבה מתמורת הנכס.

 

במצב הרצוי ותוך נקיטת פעולות משפטיות שמשרדנו פעל בהן רבות, נפעל בצורה כזו שהחייב יוכל למכור את הנכס בעצמו, וכך לקבל שווי גבוה יותר עבורו. זאת אנו נעשה לצד גיבוש הסדר חוב מקל בו החייב ישלם סכום כסף פחות מן הסכום אותו הוא כנראה היה משלם בדרכים אחרות.

את הליך חדלות הפירעון מומלץ לערוך בליווי של עורכי דין המתמחים בהליך. כפי שניתן לראות רק במאמר זה, מדובר בהליך מורכב הכולל שלבים רבים ואפשרויות פעולה רבות, וללא ייצוג עשוי החייב למצוא עצמו בבור כלכלי כבד עוד יותר. בסיוע של עורכי הדין ניתן למצות את ההליך על הצד הטוב ביותר, כך שיוכל החייב באמת ובתמים לצאת לדרך כלכלית חדשה ללא חובות.