הליך חדלות פירעון – מה זה? ופרק י׳ לחוק חדלות פירעון

בשנת 2018 נחקק חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח-2018, ובכך הגיעו לסיומם שמונה עשורים שבהם חייבים היו נדרשים לשלם סכומי עתק על חובות שהצטברו וצברו ריביות.

החוק החדש פתח בפני אנשים החייבים סכום העולה על 50,000 ₪, אפשרות לשיקום כלכלי תוך יצירת מנגנון הוגן וקבוע לתשלום לנושים. מטרותיו של ההליך החדש הן, בין היתר, להביא לשיקומו הכלכלי של החייב ולקדם את שילובו במרקם החיים הכלכלי, להסדיר את החובות לנושים וכן לקצר את הבירוקרטיות וההליכים הנוגעים לכך.

התחלת התהליך מתבצעת באמצעות הגשה של בקשה לחדלות פירעון, שאותה ניתן להגיש באופן עצמאי או בסיועו של עו"ד המומחה בתחום זה. במסגרת ההליך נלקחים בחשבון כלל החובות של החייב, ונקבע הסדר תשלומים, שאורך לרוב כשלוש שנים על חלק מסכום החוב, אך לעיתים התקופה עשויה להיות ארוכה יותר או קצרה יותר. לאחר תום תקופה זו החייב יכול לזכות להפטר מיתרת חובותיו והוא יכול להתחיל להתנהל בצורה אחראית יותר בעתיד וללא חוב. באופן כללי, ניתן להגיש בקשה זו גם אם סכום החובות הכולל נמוך מ- 50,000 ₪, אולם מומלץ להיוועץ בעורך דין טרם הגשת בקשה מסוג זה.

 

משבר הקורונה והליכי חדלות פירעון

הרשויות המוסמכות במשרד המשפטים לא צפו ל"הצפה" של אנשים שיגישו בקשות לחדלות פירעון עקב משבר הקורונה. עם זאת, לממונה על הליכי חדלות פירעון אין בפועל את היכולת והקיבולת לטפל במספר רב של מקרים. לזה יש להוסיף את החוסר באיוש תפקידים.

 

פרק י׳ לחוק חדלות פירעון

יש דבר חדש שלא זכה להרבה שימוש עד היום. זהו כלי נוסף שניתן להשתמש בו בבקשה לעיכוב הליכים לפי פרק י' לחוק. לפי פרק זה, ניתן ליחיד או לתאגיד לגבש הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים. כמובן שלא כל המקרים מתאימים לסוג זה אבל ניתן לעשות בו שימוש בעת הצורך. באמצעות השימוש בפרק י׳ לחוק משרדנו סייע לחייב שהיה בסיכון לאבד את בית מגוריו להציע הסדר שבסופו של דבר אושר בבית המשפט, ובמסגרת זו החייב לא היה חייב ׳לוותר׳ על בית מגוריו.

כיום לבית משפט של חדלות פירעון סמכויות נרחבות ויכולת לאכוף הסדר מסוג זה או להחליט שלא לממש את דירת המגורים ולהיפרע בדרך אחרת.

הליכי חדלות פירעון, פרק י׳ לחוק ושיקום כלכלי

הסדר נושים בטרם הכרזת חדלות פירעון, האם זהו צעד נכון?

עכשיו שאנחנו מכירים את פרק י׳, אנו יודעים כי חייב בהליכי חדלות פירעון רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לאישור הסדר חוב עם הנושים (אותם אנשים שהחייב חב להם), כלומר הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים.

סעיף 320 לחוק קובע כי " הסדר חוב יחייב את החייב וכל אחד מבעלי העניין בו, גם אם לא הסכימו להסדר כל בעלי העניין, אם אושר בידי בעלי העניין ברוב הדרוש וכן בידי בית המשפט, בהתאם להוראות פרק זה." חשוב לשים לב שגם בעל עניין הוא גם החייב עצמו.

בסעיף 321 (ב) נקבע כי מגיש הבקשה יפרט בה את כל המידע הדרוש לשם החלטה בה ובכלל זה את הסדר החוב המוצע ואת התועלת שתצמח מאישורו, וכן, בשינויים המחויבים, את הפרטים המנויים בסעיף 82(ב); השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בבקשה ומסמכים שיש לצרף אליה הדרושים לבעלי העניין לשם קבלת החלטה בדבר אישורו של הסדר החוב המוצע.

מדובר עדיין בסעיפים חדשים, כזכור החוק לא קיים זמן רב, ולכן גם הפסיקה בעניינים אלו אינה חד משמעית.

עם זאת ניתן לשאוב מידע מהדין החל של סעיף 19 א' לפקודת פשיטת הרגל.

 

סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל קובע בזו הלשון:

"(א) חייב שחובותיו עולים על 32,979 שקלים חדשים רשאי לפנות בכל עת לבית המשפט, בבקשה לאשר הצעת פשרה או הסדר עם נושיו, אף אם לא הוגשה בקשת פשיטת רגל, או אם הוגשה – כל עוד לא ניתן נגדו צו כינוס.

(ב) לבקשה יצרף החייב – (1) את הצעת הפשרה או ההסדר, בצירוף תצהירו שאינו כול לשלם את כל חובותיו; (2) דין וחשבון כאמור בסעיף 17(א)(2) על חובותיו ורכושו בציון סיבת הגרעון;

(ג) בית המשפט רשאי לאשר את ההצעה אם מצא שיש יסוד סביר להניח שישולמו לפיה לפחות שלושים אחוזים מכל חוב לא מובטח שאילו ניתן צו כינוס ביום הגשת הבקשה היה בר תביעה, לרבות הפרשי הצמדה עליו עד ליום הגשת הבקשה לאישור ההצעה; בית המשפט רשאי להתנות את אישורו להצעה במתן ערובות לביצועה.

(ד) בית המשפט רשאי להטיל על הכונס הרשמי תפקידים שנקבעו בכל הנוגע לטיפול בהצעה לפי סעיף זה, ולהורות על כינוס אסיפות נושים לשם דיון בה.

(ה) הוראות סימן ג' בפרק זה, למעט הוראות סעיף 35(ז), יחולו על הצעה לפי סעיף זה בשינויים המחויבים."

במקרים אלו של פשיטת רגל קובעת הלכת בנבנישתי (6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 204 (2003)).

בבסיס הליכי פשיטת רגל, אשר סעיף 19א' נכלל גם הוא בתוכם, עומדות שתי תכליות: האחת כינוס נכסי החייב וחלוקתם בדרך הזולה והיעילה ביותר תכלית זו מקבלת משנה תוקף לאור ההגנה החוקתית על זכות הקניין (סעיף 3 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו). לשם שמירה על קניינו של הנושה ופירעון החובות המגיעים לו אין די לעתים בהליכי הוצאה לפועל, ויש הכרח באמצעי קיצוני יותר – הוא הליך פשיטת הרגל. אולם לצד תכלית זו קיימת התכלית, השנייה, לאפשר לחייב שנקלע לקשיים כלכליים ואינו יכול לפרוע את חובותיו לפתוח "דף חדש" בחייו הכלכליים על ידי קבלת ההפטר בפשיטת רגל.

ככלל על החייב המציע הצעה להסדר להיות תם לב. כלומר כל עוד לא ייצר את חובותיו במרמה ו/או בדרך קלוקלת, אזי עומדת לזכותו חזקת תום הלב.

"אין כל הצדקה לתת 'קרש הצלה' לחייב אשר בא לבית המשפט בידיים שאינן נקיות, ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר" (ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי, (פורסם בנבו)).

מן האמור לעיל עולה כי במצב שבו יש נכס ובכוונתכם למכור אותו לסילוק החובות, כדאי להקדים את הנושים, מכיוון שבמצב אחר כל החוב יגבה מתמורת הנכס.

במצב הרצוי ותוך נקיטת פעולות משפטיות שמשרדנו פעל בהן רבות, יהיה ניתן למכור את הנכס בעצמכם ולקבל שווי גבוה יותר עבורו, לצד גיבוש הסדר חוב מקל בו תשלמו סכום פחות מן הסכום אותו הייתם משלמים בדרכים אחרות.

״ושיקום כלכלי״

 

דבר נוסף שחשוב לדבר עליו במסגרת ההסדר החדש בחוק חדלות פירעון הוא עניין השיקום הכלכלי.

כחלק מהוראות החוק ישנה התייחסות ספציפית ללמד את האדם להתנהל נכון יותר מבחינה כלכלית. לשם קידום המטרה האמורה, מאפשר החוק, בין היתר, לתת לחייב במקרים המתאימים כלים שיעזרו לו להימנע מלהיקלע פעם נוספת למצב של חדלות פירעון, וזאת באמצעות הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה. כך, סעיף 161(ב()5 )לחוק קובע, כי בית המשפט יקבע במסגרת הצו לשיקום כלכלי, בין היתר, הוראות בנוגע לחובת החייב להשתתף בתוכנית הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה, זאת אם מצא בית המשפט, כי הנסיבות שהובילו לחדלות הפירעון מצביעות על כך שהכשרה כאמור תסייע לשיקומו הכלכלי.

אין מדובר בשום אופן בכלי "ענישה", אלא בכלי עזר הניתן לחייבים לצורך קידום שיקומם של אלה, בדרך של הקניית ידע פיננסי וכלים שיסייעו בשיפור התנהלותם הכלכלית. זהו חלק לא מבוטל מהליך חדלות פירעון החדש ואחת מן המטרות שהחוק החדש מנסה להשיג.

במשרדנו הקדמנו תרופה למכה, ואנו מסייעים לחייבים לקבל ליווי והכשרה על ידי יועץ כלכלי מוסמך בעל ניסיון רב המסוגל גם לסייע בפן הרגשי על מנת שהיחיד באמת יעבור שיקום כלכלי ואישי ויוכל להחזיר את חייו למסלולם.